שיקסע

דברים שאפילו פנינה יודעת

2011-11-30T22:20:00.019+02:00

לא מזמן נסעתי לניו יורק, ובהמלצתה של חברתי אנינת הטעם ש', נכנסתי לחנות הקוסמטיקה lush בסוהו. קודם כל, זאת אחת החנויות היפות שראיתי. הסבונים מעוצבים בצורות ממתקים מגרים, הריח מדהים, האריזות קורצות וכל המוכרים כל כך נחמדים!! אהבתי את העובדה שגם באתר האינטרנט של החברה וגם על המוצרים עצמם - כל הרכיבים מפורטים בצורה ברורה וידידותית למשתמש/ת. מדובר במוצרים חברותיים לגוף ולכדור הארץ, שלא מכילים דטרגנטים אלימים, חומרים משמרים, שאריות נפט או השד יודע מה - להיפך. כל המוצרים עשויים מרכיבים טבעיים, ומה שעוד מצא חן בעיני, הוא שעל כל מוצר יש מדבקה עם ציור של האיש שהכין אותו, שם ותאריך. איזו התחשבות!

המדבקה שיש בתחתית המוצרים

קניתי משם קרם לחות לגוף בריח ווניל, וגם מוצר שהוא פילינג לשפתיים, שמשאיר אותן רכות ולא סדוקות. נשמע מושלם? אז זהו, שממש לא! בשיא התלהבותי, חזרתי לארץ וסיפרתי לחברות שלי על החנות המופלאה, ואז אחת מהן זרקה - 'אה, "לאש", הם אנטישמיים, אסור לקנות מהם'. כמובן שאחר כך, כל מי שדיברתי איתו התפלא שלא ידעתי, וטען שזאת, כאילו, עובדה ממש ממש ידועה. אז תסלחו לי באמת שאני לא גולשת כל יום לאתר "אנטישמים דוט קום" בשביל לבדוק מי שונא אותנו, (יש הרבה, יו נואו), אבל באמת ניסיתי לבדוק אם הטענות נכונות. אז זהו, שהן כן. מדובר בחברה שלא מוכנה לפתוח סניפים בארץ כי היא מתנגדת לכיבוש ומנהליה קוראים להחרים את ישראל. זה ממש לא אומר שהם מעבירים כספים לחמאס, כמו שאתרים מסויימים טוענים, אבל זה עדיין הופך את הסיטואציה ללא נעימה. בכל מקרה, עכשיו אני מרגישה רע שקניתי שם קרם גוף ב-26 דולר ואני מאוד אשתדל לא ליהנות מהמוצרים שלהם. למרות שזה קשה. נו טוב, בפעם הבאה אני אלך עוד מאה מטר לחנות סבון של פעם. אה, סליחה, עכשיו הם קוראים לעצמם רק SABON. אבל אני חייבת לציין שהיא גם הייתה מפוצצת אנשים, ומלא יפניות. סחתיין עליהם. אבל אני בכלל נגד לערב קוסמטיקה ופוליטיקה, זה לא הולך טוב ביחד. אפילו פנינה רוזנבלום יודעת את זה.

המוצרים החתיכים

נ.ב - חוץ מהמוצרים האלה, פשטתי גם על החנות של origins. מואהאהא. קניתי את הקרם הזה, שסיקרן אותי, ומסיכה מטהרת שמוציאה את כל "הדברים" ש"תקועים שם". כלומר, בתוך האפידרמיס (אגב, זה התיאור שכתוב על האריזה. לא אני המצאתי! חמוד, לא?) . בינתיים עוד לא התחלתי להשתמש בקרם אבל ניסיתי את המסיכה והיא ממש, אבל ממש מהממת.

כששמים אותה אפשר להרגיש אותה פועלת, וברגע שמסירים אותה - יש הרגשה שהעור נושם, וגם הנקבוביות מצטמצמות בצורה משמעותית. בקיצור, אם יש לכם עור שמן, כמו שלי , יש מצב שתאהבו אותה מאוד. (אגב, את המוצרים של origins אפשר לקנות גם דרך StrawberryNET.com. אמנם לא ראיתי שיש להם את המסיכה הזאת במלאי, אבל שווה לבדוק מדי פעם אם יש, או לנסות מוצרים אחרים של החברה - הכל אמור להיות מעולה).

המשתנמכות

2011-11-09T10:43:00.017+02:00

יש הרבה אנשים שאני מכירה, שמשנה לשנה רק נראים טוב יותר ויותר (ואולי זה גם בגלל שאני לומדת לאהוב אותם יותר ויותר), אבל יש גם כאלה שאצלן מתרחש התהליך ההפוך. אני קוראת להן "המשתנמכות", שזה בדיוק ההיפך מ"משתדרגות". קייטי פרי היא אחת מהן. אני לא יכולה לשים את האצבע על הנקודה המדוייקת שבה היא התחרפנה, אבל מאיוונט לאיוונט היא נראית פחות כמו בת אנוש ויותר כמו ברבי פסיכית:

שזה עצוב, כי אני זוכרת שפעם היא הייתה ממש חמודה, באופן זואי-דשנלי שכזה. זוכרים?

עוד משתנמכת היא לייטון מיסטר. אני לא יודעת מה עובר על השיער שלה בעונה החדשה, אבל היא נראית פשוט רע! אולי בגלל שהדמות שלה בהיריון עשו לה גם תסביכים הורמונליים? מה זה זה?

לעומת השיער המ-ו-ש-ל-ם שהיה לה בעונות הראשונות:

לא, משהו רע עובר שם...

כמובן, כל זה לא תקף לגבי אהבתי הנצחית קים קרדשיאן, שבתחילת הדרך נראתה כמו מגישת חדשות מאל-ג'זירה:

דרך אגב, האבחנה של מ', האוטוריטה העליונה לענייני שיפוץ פנים היא חד משמעית - הייתה פה השתלה של עצמות לחיים.

PRADA Candy

2011-09-06T00:39:00.000+03:00

השטן מצייץ בטוויטר

2011-08-13T20:27:00.006+03:00

לידיעת הגולשת לורן וייסברגר (כן, אני יודעת שאת קוראת נאמנה של שיקסע): "פייג' סיקס" פרסם ידיעה מאוד משעשעת השבוע על חשבון טוויטר אנונימי בשם @conadelevator שכל הווייתו היא, ובכן, לצוטט לשיחות במעלית של בניין קונדה נסט בטיימס סקוור בניו יורק (אותו בניין בו שוכנת מערכת "ווג", בקומה ה-12) ולשגר אותן לאוויר. הקטע הפסיכי הוא שהחשבון צבר יותר מ-65,000 עוקבים, שבאופן מביך, זה יותר ממספר העוקבים שיש לחשבונות הטוויטר של חלק מהמגזינים בהוצאה. בעקבות הפרסום בניו יורק פוסט, החשבון צבר תאוצה היסטרית, ונסגר השבוע בהודעה ששיגר בעל/ת החשבון: "זה נהיה ממש מטורף. אוהב/ת את העבודה שלי. עדיף להפסיק. סורי". בזמן הקצר שבו הוא פעל, היו שם כמה ציוצים (או שמא יש לומר, ציתותים) הורסים, בין היתר של אנה ווינטור בכבודה ובעצמה. הנה כמה מפילים:

- נערה מחזיקה בראוניז בביישנות במעלית. קולגה אומר לה: "אני לא שופט אותך".

- מתמחה ואנה ווינטור במעלית עמוסה. מתמחה: ידה ידה ידה, הדוכס והדוכסית מווינדזור. א.וו: קיימברידג'. הדוכס והדוכסית מקיימברידג'. מתמחה: אני מצטערת.

- אישה בטלפון: "אני מצטערת שאתה בבית חולים. אני ממש צריכה את התמונות".

- בחורה #1: אני מתה על השרשרת הזאת, ראיתי אותה בבננה ריפבליק בשבוע שעבר וכמעט קניתי אותה גם. בחורה #2: זה גוצ'י.

- בחורה #1: נו, איך היא הייתה? בחורה #2: מהממת. אבל גבוהה מדי.

המירוץ לדירה התחיל

2011-06-12T00:42:00.012+03:00

כבר שלוש שנים המיזנתרופ ואני גרים לנו בדירה חמודה על דיזנגוף, וכבר שלוש שנים, לקראת יולי, אנחנו אומרים שהשנה נעבור דירה. סיבות לעזוב לא חסרות: למרות שהדירה עורפית, דיזנגוף הוא רחוב די רועש, הנוף חזיתי לשכנים ובחופש הגדול אי אפשר ממש לישון, כי הבניין שלידינו הוא מה שנקרא "בניין סוויטות לתקופות קצרות", מה שפועל אומר -מקום מרבץ לקבוצות של תיירים קטינים מספרד, שכל לילה בין שתיים עשר לחמש לפנות בוקר, יוצאים למרפסת עם גיטרה (לעזאזל, תמיד יש להם גיטרה!) ושרים את כל להיטיו של אנריקה אגלסיאס בזיופים איומים. אבל כל שנה, אנחנו תמיד מתחילים לחפש, נבהלים ממה שאנחנו רואים, ואז מתחיל שלב התירוצים: בעצם הדירה מאוד חמודה, וגדולה, ואם סוגרים את כל החלונות וישנים עם אטמי אוזניים לא שומעים את הספרדים כל כך חזק, ובכלל - רק ההעברה תעלה לנו יותר ממה שבעל הבית זומם להוסיף לשכירות. אז די, מספיק. הפעם זה קורה באמת. כבר הודענו לבעל הדירה שאנחנו עוזבים ובחודש הבא, אינשאללה, אני כבר אכתוב לכם פוסטים מהשולחן במרפסת (כי החלטתי שתהיה לנו מרפסת). עוד משהו שאני מקווה שיקרה - הוא שבדירה החדשה תהיה לנו ספרייה ענקית לכל הספרים והדיסקים, והכי בא לי - שתהיה פינת תקליטים, שזאת האובססיה הנוכחית שלי:

חוץ מזה, רציתי לשתף אתכם בכמה אתרים שאני מבקרת בהם לאחרונה: הראשון הוא האתר של מוניקה רוז, שבימים כתיקונים מככבת בתור הסטייליסטית האישית של האחיות קרדשיאן שהן, כידוע, הגירל-קראש שלי כרגע (במיוחד קלואי! הכי קטנה, אבל הכי צעקנית ושמנמנה. לאב הר!). מוניקה, פרחולה לוס אנג'לסית חביבה, מציגה בבלוג גם את האאוטפיטים שלה, גם את של האחיות, וגם כל מיני תמונות יפות שהיא אוספת, והיא גם מעדכנת כמעט כל יום, אז ממש נחמד להכנס אליה. זאת מוניקה, נראית כמו קרדשיאנית אובדת בעצמה:

לבלוג for me, for you , הייתי נכנסת המון בעבודה הקודמת שלי. לא יודעת למה, אולי בגלל שקצת סבלתי שם ובבלוג הזה יש משהו מאוד מנחם. בעלת הבלוג היא היפסטרית ניו יורקית שעושה תכשיטים לא כל כך מכוערים מבד, אבל מצלמת ממש ממש יפה, במיוחד את כל הפחמימות שהיא אכלה בסוף השבוע ואת החתול החמוד שלה. מאוד חמים ומנחם, מאוד. לא נכנסתי לבלוג הזה כמה חודשים, כי הוא לא היה שמור בפייבוריטים של המחשב בבית, ובעבודה החדשה ממש אין לי זמן לעבור על בלוגים (כי בכל רגע פנוי אני צריכה לעבור על פרז ולדאגו שמא בלייק לייבלי הסתומה צילמה עוד תמונות עירום של עצמה). בקיצור, היום נכנסתי אליה שוב וגיליתי שהיא והבויפרנד שלה כבר לא גרים בניו יורק, אבל התמונות שלה עדיין מאוד חמימות, והחתול עדיין חמוד.

ובזמן שחיפשתי את הבלוג שלה, הגעתי לטאמבלר עם שם מאוד דומה - from me to you וזה טאמבלר מקסים, מקסים, מקסים, עם תמונות שקצת זזות - כמו בהארי פוטר! - אין לי מושג איך היא עושה את זה. בקיצור, טאמבלר ששווה ביקור.

כן, היא יודעת על מי לשים את הפוקוס...
זהו, שיהיה לכולנו שבוע קל ומקסים, עם מציאות נדל"ן איכותיות, אמן.

עדכון חם: בעל הדירה התקשר והודיע שאחרי שנעזוב, הוא מתכנן להשכיר את הדירה לתיירים. בקרוב הוא יבוא עם צלם לעשות פוטושוט לדירה. העזיבה נראית מוחשית מתמיד.

HURTS

2011-05-16T22:24:00.007+03:00

אני הולכת מחר להופעה של HURTS! האמת היא שתמיד חיבבתי אותם, אבל לא חשבתי שאני אלך להופעה ודי שכחתי שזה השבוע, עד ש(אל תשפטו אותי) ראיתי בוורלי ביום שישי, ובאחת הסצנות השמיעו את השיר הזה ברקע:

ואז פתאום זה הכה בי: וואו, זה שיר מעולה! מפה לשם, החלטנו שאין מצב שנפספס את ההופעה שלהם, אז הולכים. המטרה עכשיו: ללמוד את כל המילים של כל השירים בעל פה עד מחר בערב. I'm on it!

הרהורי פוסט-פסח

2011-04-27T00:14:00.008+03:00

חזרתי עכשיו מחופשה באיטליה, ואני יכולה להגיד שזאת הפעם הראשונה שנסעתי לטיול מאוד לא קצר שנסב כל כולו סביב נושא מרכזי אחד: אוכל. או ליתר דיוק: היה זה מסע אתגרי אל קצה גבול היכולת האנושית לבלוס המון אוכל איטלקי בשבוע אחד. נשבעת לכם, נחתתי לפני יומיים ואני עדיין הלומת פחמימות. זאת מין תחושה נעימה שאופפת אותך בזמן שאתם מזמינים עוד פסטה, פיצה, יין או גלידה ונשארת איתכם גם הרבה זמן אחר כך. זהירות, זה ממכר.

בכל מקרה, הייתי עם המשפחה שלי באזור ממש מקסים שנקרא אומבריה, ושכרנו את הבית הזה (תדמיינו אותו בלי הבריכה שהייתה סגורה בגלל שעדיין היה קר):

לשמחתי, נסעתי גם ליומיים ברומא עם המיזנתרופ, אבל למרות תקופת צנע מאוד קשה שכפיתי על עצמי לקראת הנסיעה, עדיין חזרתי עם תאוות השופינג שלי בידי. מצד אחד, היו שם את כל הרחובות היפים עם חנויות של פראדה, גוצ'י, מיסוני, שאנל, יופי לי. אני לא באמת יכולה לקנות שם מה שאני רוצה. ומצד שני, יש את האזור שנחשב יותר "עממי" שזה בעצם שם קוד לחנות אחת של h&m מפוצצת ישראלים ובנות תשחורת צווחניות ועוד מבחר מפואר של עשרות חנויות זארה מכל הגדלים ומכל הסוגים השזורות בעיר כמו פטריות אחרי הגשם. עכשיו, לא שיש לי בעיה נגד זארה אבל עם כל הכבוד, לא באתי ליומיים ברומא בשביל לבזבז את הזמן שלי שם. בסוף חזרתי עם שני תיקים וקרם עיניים, אבל התסכול עדיין שם, ואני מרגישה שאני אצטרך לפצות את עצמי על הקניות האבודות בקרוב. בקרוב מאוד.
אניווי, עכשיו חזרתי לארץ עם שני קילו יותר חייבת חייבת חייבת להוריד עד סוף החודש, אז חברתי הטובה ק' מתחנת. עכשיו, אתם צריכים להבין משהו עליה: מדובר בבחורה שמתכוננת ליום הזה משל הייתה היא אחותה האובדת של קייט מידלטון. היא הזמינה כל כך הרבה אנשים למה שהולך ומסתמן כסוג של פגישת מחזור ספק מרהיבה ספק מפחידה, ויודע כל מי שראה את "רומי ומישל" לפחות עשר פעמים כמוני, שפגישות מחזור הם הרגעים שבהם אתה הכי רוצה להיראות במיטבך. מהיום והלאה רק סלט בוקר צהריים וערב בשבילי!

google goes GAGA

2011-03-23T16:25:00.005+02:00

לא ברור ממתי גוגל הפכו את עצמם גם למעצמת תוכניות אירוח, אבל היום ליידי גאגא ביקרה במטה החברה בסאן פרנסיסקו, הסתחבקה קצת עם העובדים והצטלמה לראיון בן שעה וחצי (!) שעלה אח"כ ליו טיוב. בתפקיד דיאן סוייר: מריסה מאייר, סגנית נשיא גוגל, שבדרך כלל אני חושבת שיש לה סטייל אבל בסרטון הזה היא נראית קצת כמו דודה. נו, אולי זה בגלל שכל אחד נראה כמו דודה כשהוא יושב ליד גאגא.

אז עוד לא פיניתי לעצמי שעה מהיום בשביל לשמוע את כל מה שהיא אומרת, אבל הקליפ פתיחה שעשו לראיון ממש ממש נחמד. אם אתם עובדים עם הכלים של גוגל כמו אנליטיקס וכו' תאהבו אותו אפילו עוד יותר, אבל בלי שום קשר - אתם פשוט חייבים לראות את החצי דקה הראשונה.

עדכון: כדאי גם להריץ לדקה 59, שבה ליידי גאגא שופטת בתחרות תחפושות של ליידי גאגא. אין להם עבודה לעשות שם?

אליזבת טיילור כבר לא

2011-03-23T15:27:00.004+02:00

אליזבת טיילור הלכה לעולמה היום, ואיתה גם עידן שלם. תגידו מה שאתם רוצים על "גל הרטרו" בהשראת מד-מן, אבל במציאות, איפה תמצאו היום בנות 25 לבושות ככה?

וולנטיין שמח!!

2011-02-14T08:09:00.001+02:00

כשהייתי קטנה, הייתה לי אימפריית ברביות. ואני לא צוחקת ולא מגזימה, זאת הייתה באמת אימפריה. היה לי בית ברביות (עם מעלית!), ובית נופש בצורת בונגלו, ומכונית (של הביוקר), ובריכה (שאפשר היה למלא אותה עם בועות סבון), ועוד בובות מכל הסוגים: ברבי, סקיפר, החברה של סקיפר, ברבי בהיריון (שיש לה בטן מסתובבת ויוצא ממנה תינוק), ואפילו קן אחד שאפשר היה להפוך את השיער שלו מחום לבלונדיני אם מעבירים לו קוביית קרח על הראש. וזה עוד בלי לדבר על כל הבגדים ונעלי העקב הקטנות שאיכשהו תמיד היו מוצאות את דרכן למזון של האחיות שלי.
בקיצור, זה באמת היה משהו מיוחד. עד היום אני כועסת על אימא שלי שפשוט נתנה לי להיפטר מהכל ביום גחמתי אחד. אני לא מבינה איך היא לא ניסתה בכלל לעצור בעדי ולתת לכל האוצר הזה ללכת? אני אומרת לכם, כל החירות הזאת שנותנים לילדים היא טעות. אבל עזבו אותי, אני נסחפת.
הסיבה שאני כותבת את כל זה היא כי ברבי וקן, כך מסתבר, נפרדו לפני כמה שנים! (ליתר דיוק: בוולנטיינ'ס 2004. הם החליטו שהם רוצים לבלות קצת זמן בנפרד). ועכשיו, לכבוד הוולנטיינ'ס (ולכבוד זה שקן חזר להיות סלב אחרי צעצוע של סיפור 3), החליטו במטאל לקאמבק אותם! זאת אומרת, אם אתם תרצו. לצורך העניין הוקם האתר הזה שבו תוכלו להצביע האם השניים צריכים לאחד את מי החמצן שלהם או לא.

אני בשוק לגלות שהרוב בכלל אוהבים את ברבי סינגלית והמחוג אפילו לא הגיע לאמצע!! בושה. בינתיים ברבי מפבלשת סטטוסים קורעי לב בפייס, אל תשאלו. והכי נחמד שגם מאפיית מגנוליה בניו יורק ימכרו קאפקייקס במהדורה מוגבלת שקן הקדיש לברבי. חמוד.

ולכבוד הוולנטיין אני גם רוצה לברך את חברתי המהממת ש', שבטח נמצאת עכשיו בניו יורק. יו נואו וואט. וזהו. עכשיו אני טסה לראות את ההופעה של גאגא מהגראמי אתמול. חג אהבה שמח! 3>

יאללה בנות

2011-02-05T19:45:00.022+02:00

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני מאוד אוהבת דברים עם קונספט. ברורים, נקיים, מסודרים, שמתמקדים במה שהם אמורים לעשות (וגם עושים אותו טוב) ולא מתפזרים לכל מיני שטויות מסביב. (בגלל זה אני גם אוהבת מקומות שמוכרים רק דבר אחד - כמו בית קפה של קאפקייקים, או בר יין, או את החנות המטופשת הזאת בשינקין שמוכרת רק בובות ומוצרים עם הכבשה של פנינה טורנה). אז בלי הקדמות נוספות, קבלו את הרכב הבנות "Girl Crisis", שהוא הרכב עם חתיכת קונספט. אני לא אומרת שהוא לא מתחכם, בגלל שהוא כן, אבל אי אפשר לבוא אליהן בטענות שהן לא חשבו על כל הפרטים.

אז ככה, מדובר בהרכב (אולי יותר נכון להגיד סופר גרופ?) שהוא 100% נשי. הוא מורכב מבנות שכבר שרות בהרכבי אינדי (אני הכרתי את הזמרת של chairlift ואת הבנות של au revoir simone) וכולן מברוקלין. הן שרות אך ורק קאברים, ואף פעם לא יותר משלוש דקות. בנוסף, אין להן מה למכור והפעילות שלהן מתקיימת אך ורק באינטרנט.
גם לקליפים יש חוקים משלהם - הם תמיד יהיו מצולמים במצלמת 8 מ"מ ותמיד מצולמים בסלון של אליזבת הרפר, אחת הבנות (ששרה בהרכב class actress). אבל רגע, יש עוד. קונספט!
אז ככה, הבנות מתחייבות לשחרר קליפים חדשים פעמיים בשנה (הן טוענות שזה יהיה פרוייקט ארוך טווח). בחורף הן מבצעות רק שירים של גברים, ובקיץ רק שירים של נשים. והכלל האחרון: לסשנים שלהם אסור להכניס מבקרים, עיתונאים או בנים. אני יודעת שזה נשמע OCD בטירוף אבל אני מתה על זה! אה, הן גם שרות לא רע.

רגע של הארה

2011-01-24T22:51:00.019+02:00

בשבוע שעבר הייתי חולה. מאוד. ומילא אם הייתי חולה, כמו ג'ורג' קלוני, במחלה לוהטת כמו מלריה, אבל לא. דווקא תקפה אותי מחלה של זקנות מעשנות בנות שמונים. ברונכיט. שלא תדעו.
בכל מקרה, בגלל כל השיעולים (הממש לא אסתטיים, אני חייבת לציין) לא שתיתי קפה בכלל משהו כמו שבוע. אחרי שהחלמתי, שמתי לב שמשהו טוב עובר על הפרצוף שלי. ניסיתי להיזכר אם התחלתי להשתמש במסיכה חדשה או אם החלפתי קרם, אבל אחרי ששללתי את כל האפשרויות, הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שכנראה ההתנזרות מקפה עשתה לי את זה! אז מעכשיו אני משתדלת להפחית עם הקפה. זה קשה, כי בדיוק קנינו מכונה חדשה, אבל מכמות של 4 כוסות ביום בערך, ירדתי לאחת. א-ח-ת. מה אני אגיד לכם, אני ממליצה לכולם להתחיל להרגיע עם הקפה, או לפחות עם החלב. זה הטיפול פנים הכי זול ויעיל שאי פעם תעניקו לעצמכם.
זה הזכיר לי את ספר שקראתי , "Skinny Bitch" (הראשון בסדרת ספרים מאוד מצליחה בנושא תזונה ודיאטה שמטיפה לטבעונות. בעיברית תרגמו אותו, באיחור של עשור בערך, ל"שווה בטירוף"). המחברות של הספר ממליצות לוותר לגמרי על קפה וסוכר ולעבור לשתות רק תה ירוק אורגני. בואו נגיד שאני עוד לא שם (וגם לא נראה לי שאי פעם אהיה. אני אוהבת קפה!), אבל גם ההפחתה עושה את שלה.

זאת המכונה החדשה שלנו :

זה הספר שמטיף לא לשתות קפה בכלל:

דרך אגב, בזמן ששכבתי על ערש דווי ופיללתי למותי, ליקטתי גם כמה מגזינים שיעבירו לי את הזמן, ואני חייבת לציין שממש חיבבתי את מארי קלייר האמריקאי. רואים בבירור את טביעת היד של נינה גרסייה (היה שם טור עצות של טים גאן וגם כתבת פרופיל נרחבת על הזוכה בעונה האחרונה של פרוג'קט ראנווי), אבל בלי שום קשר הוא היה כיפי. מצאה חן בעייני במיוחד כתבה שהסבירה איך להתמודד עם מצבים מביכים מול הז'קלין ליכטנשטניות של העולם (סליחה, נותנות שירותים בתחום הטיפוח). חוץ מעצות ברורות מאליהן ("כשאת מבקשת שעווה ברזילאית, קחי בחשבון שתצטרכי להוריד את התחתונים"), היו שם גם כמה ממש מועילות! לדוגמה, אם אתם עושים טיפול פנים או טיפול אחר ולא רוצים לקנות אחר כך את המוצרים שדוחפים לכם, הדבר הכי טוב להגיד הוא "תודה, אבל אני רוצה לראות קודם איך העור שלי יגיב לטיפול". גאוני, לא?!

תורסתותי!

2011-01-10T16:46:00.025+02:00

החורף הגיע ויש לי GIRL CRUSH חדשה. טוב, בעצם שתיים. ושתיהן אנגליות. הראשונה היא קייט מידלטון, שאני לא ממש הרוסה עליה, אני חושבת שהמונח הנכון יותר הוא אובססיבית. אפילו לא כלפיה כמו שכלפי החתונה שלה. ידעתם שבויקטור צ'נדלר אפשר להמר על המקום שאליו הם יסעו לירח דבש? ההימורים אומרים שסקוטלנד לוקחת, אבל אני שוקלת לקחת סיכון ואולי לשים את הכסף על יעד יותר אקזוטי. אני צריכה עוד לחשוב על זה.
אבל עזבו את מידלטון זאתי, האהבה האמיתית החדשה שלי היא פרן קוטון (תודה ליאת!), המאממת. קוטון היא מגישת טלוויזיה בריטית, (בת 30), שהתחילה את הקריירה בתוכניות ילדים, אבל אין לה בעיה להגיש גם מצעדים, תוכניות מוזיקה, תוכניות ריאליטי, עצרות, והיא אף לא בוחלת בקדם אירוויזיונים. מה שנותנים לה, היא לוקחת. אני אמנם לא אוהבת את כ-ל מה שהיא לובשת, אבל ברוב המקרים, אני פשוט לא עומדת בזה! הנה כמה לוקים מה-fashion spot:

אבל חכו, היא לא באה לבד!
לפרן יש חברה טובה בשם Holly Willoughby (אפילו לא טרחתי לכתוב את השם שלה בעיברית) וביחד הן משווקות את עצמן כצוות ה-BFF האולטימטיבי. לפני כמה שנים הייתה להן תוכנית שידוכים במסגרתה הן סידרו ביחד דייטים לאנשים (פרן בעצמה רווקה, הולי נשואה פלוס אחד פלוס אחד בדרך. מיותר להוסיף שאנחנו בצד של פרן), ועכשיו הן מוציאות ספר הדרכה בשם The Best Friende Guide to Life.

מה שגורם לי לשאול, למה לעזאזל כל אחד מוציא ספר הדרכה לאחרונה? מה, אנשים כל כך חסרי בטחון ואוהבים שאומרים להם איך לחיות? או שהם מרגישים שהעולם שלהם עד כדי כך כאוטי שהם צריכים שמישהו יבוא ויסדר להם אותו? כמובן, אני בעצמי יכולה לענות על השאלות האלה כי הרי אני ג'אנקית של ספרי הדרכה (אני באמת חייבת לכתוב על זה פוסט מתישהו). ואחרי שרק השנה קראתי לפחות שלושה כאלה, הגעתי למסקנה שבסופו של דבר, אנשים כותבים ספר הדרכה כי אין להם משהו יותר טוב לכתוב. מעין "אין לי משהו משמעותי להגיד, אז בואו ואלמד אתכם להיות כמוני". ברור, יש ספרים שלימדו אותי דבר אחד או שניים (אני יכולה להמליץ לכם על זה של טים גאן במיוחד, וגם של טריני וסוזנה טוב), אבל היו כאלה, כמו Classy למשל, שחוץ מלהיראות טוב על המדף באמת שאין להם שום ערך מוסף. אבל האם אני רוצה לקנות את הספר של פרן והולי? נדמה לי שכן!

סנטה?

2010-12-24T19:59:00.072+02:00

כבר מזמן אני חושבת שאין מנוס מלהתחיל לחגוג כריסמס גם בישראל, ולו רק בשביל אורגיית המתנות שהחג הזה מביא עימו. אפילו האחיינית החכמה שלי כבר עלתה על זה. אמנם ההורים שלה חשבו שאם הם יביאו אותה לישראל בחג היא לא תראה את הילדים סביבה שרים 'הו הו הו' ותשכח מהעובדה שאצלהם אין כריסמס, יש רק חנוכה, אבל היא לא קונה את זה. בתגובה, היא מתרוצצת ושואלת את כל מי שמסביבה מה הם היו רוצים לקבל מסנטה. כמובן שאף אחד מהמבוגרים סביבה לא מנסה להוציא לה את הרעיון מהראש, בעיקר בגלל שהם חושבים ברצינות על תשובה טובה. אז הנה הוויש-ליסט שלי לסנטה, למקרה שמישהו באמת שומע

אז קודם כל, הנה מתנה שכבר הגיעה אליי - הספר של פיפי לאפין

טוב, האמת היא שזה לא ממש נחשב מתנה, כי אני שילמתי עליו. אבל בהתחשב בעובדה שהוא היה במבצע באמאזון ועלה רק 6 פאונד במקום 12 ועל המשלוח לא שילמתי בכלל, אפשר לשייך אותו לקטגוריית כמעט-מתנות.
הספר עצמו ממש ממש חמוד! יש בו ראיונות עם מעצבים שפיפי אוהבת, המון טיפים לסטיילינג מוצלח וכמובן אינספור איורים מקסימים. גם אהבתי את העובדה שבין לבין היא שילבה מתכון למסיכת פנים טבעית (על בסיס גזר), מתכון לשייק בריאות שיעזור לכם להתאושש אחרי ליל בילויים קשה (על בסיס גזר) וטיפים לאיפור בסגנון פיפי לפין (הרבה סומק ורוד).

נעליים של מארק ג'ייקובס, עוד לא הזיקו לאף אחד:
למה? כי הן חגיגיות, כי אהבתי את הכוכב וכי הן עכשיו בסייל בדה אאוטנט ועולות רק 95 (!!) פאונד וזה ממש פשע להזניח אותן ככה. הבעיה היחידה היא שכל התפלצות האירופאיות כבר רכשו את כל המידות ועכשיו הן נשארו רק במידה 38. אז בעצם סנטה, המשאלה שלי היא להיות מידת נעליים 38. בכלל, אני מאוד מרוצה מדה אאוטנט, כבר הזמנתי משם חצאית של אמריקן וינטג' שעלתה רק 22 פאונד והיד עוד נטויה. אני אוהבת אותו רק קצת פחות מכמה שאני אוהבת את סטרוברי, כי בסטרוברי השליחות בחינם לכל העולם ואצלם לא (חוץ מב- Black Friday). אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

וספיקינג אוף סטרוברי, הזמנתי לעצמי גם את המארז הזה, שכל-כולו צועק רוח חג.

מאז שהתחלתי להזמין את המוצרים של בליס, אני מכורה ברמות קשות. למי שלא מכיר, המותג בליס התחיל בתור ספא טרנדי במנהטן (פרט טריוויה ממעריצת סקס אנד דה סיטי: לשם סמנתה לקחה את הצב - אותו גבר מקריח עם ריח פה רע שהיא החליטה לעשות לו מהפך בעונה הראשונה) ומאז הוא התרחב והיום זאת רשת הספא של מלונות W. כל המוצרים שלהם הם טבעיים, בלי פרבאנים ובלי חומרים סינתטיים שמוטב לו היו משמשים להכנת צמיגים ולא מוצרי קוסמטיקה. במארז הזה יש חמאת גוף (אבל במרקם שאין דברים כאלה) מועשרת באנטיאוקסידנטים וגם סבון/קצף לאמבטיה. הוא עולה עכשיו 25 דולר, אבל אני בכלל קניתי אותו בגלל הקופסא והשם המגניב - "ספא לה לה לה - אההההה". (ואם חשקה נפשכם בפינוק קרימסי גם, לחצו כאן)

חג שמח!

נ.ב:
ואם אתם רוצים לארוז לעצמכם את כל הטוב הזה, כנסו ללינק המקסים הזה (תודה לקורלוש ששלחה לי אותו) שבו אתם יכולים להדפיס לעצמכן ניירות עטיפה מעוצבים באווירה פריזאית. כמו שני אלה:

אחד שיודע לעשות לייזר

2010-12-01T22:04:00.009+02:00

ראיתי לפני כמה ימים את הסרט Easy A, ואני חייבת להגיד שהבחנתי במשהו די מטריד לגבי פן בדג'לי. שימו לב, ראייה מספר 1:

פן בגוסיפ גריל - כל הווחשה בחוץ

ראייה מס' 2: פן בסרט - הכל חלקלק

אנא ילדים, עזרו לנו למצוא את שערות החזה האבודות של דן האמפרי. המוצא הישר יקבל פינצטה.

הסרט עצמו חמוד - הוא מספר על מישהי שגובה כסף (או לפחות שוברי קנייה ;) מבנים בתיכון שלה כדי שיוכלו להגיד שהם עשו איתה נאסטי ת'ינגס, ואז היא הופכת להיות סוף סוף מישהי שמדברים עליה והם נחשבים ליותר גברים. מישהו כתב על זה ב-imdb שזאת קומדיית הנעורים הכי טובה מאז קלולס, אבל אני ממש לא מסכימה. היא מצחיקה וחמודה, זה כן, אבל קלולס? בואו לא ניסחף... מה שכן, אמה סטון הכי נראית לי כמו לינדזי גרסה 2.0. אני ממש מקווה שהיא לא תתקלקל!

קבלו את הטריילר:

נ.ב- נכון שבא לכם למעוך את הכלבה של בלייק לייבלי מרוב שהיא חמודה?!

עדכוני שיקסע, הקריאה על אחריותכם בלבד

2010-11-21T23:21:00.026+02:00

בזמן האחרון אני מרגישה כמו ליאונרדו די קפריו בחלון פנורמי. ברצינות. ככה זה כשאתם חוזרים הביתה אחרי כל כך הרבה שעות עבודה וכל מה שמתחשק לכם לעשות זה לבהות קצת במשהו ואז לישון. זוכרים את זה שכשהייתם ילדים והייתם משחקים הרבה זמן בטטריס למשל, הייתם חולמים אחר כך שאתם משחקים טטריס? זה מה שקורה לי! אני חולמת על עצמי עובדת! נכון שזה עצוב? מזל שבשבועות האחרונים השכלתי, טרם הירדמות טוטאלית, לראות פרקים של תוכנית המופת "משפחת קרדשיאן" (הערה לערוץ אי: חוסר העקביות שלכם בשיבוץ פשוט מזעזע! מה הבעיה לשמור על רצף שידורים של פרק כל יום בשעה אחת עשרה וחצי?!) ואז בלילות ממש טובים אני חולמת על קים, קורטני וקלואי (ולפעמים גם על קנדל, למה לכולם שם יש כל כך הרבה קו"פים בשם?) ורק פעם ב... עדיין מתפלק לי חלום על עבודה במשרד.

נו, אבל גם בימים בהם השגרה חונקת וכל מה שבא לי לעשות זה לחוש את עצמי קים K, לארוז את השומנים ולהתחפף מפה, יש עוד כמה דברים שבכל זאת מזעזעים את עולמי. בתור התחלה- Glee. זאת רק אני שהעונה החדשה פשוט ממכרת ומעולה ברמות אחרות? באחד הפרקים האחרונים היה לי וויכוח עם המיזנתרופ (הוא לא צופה, חס וחלילה, הוא רק עובר כשהטלוויזיה דלוקה) האם את המאמנת ביסט מגלם גבר או אישה. הוא חשב שזה גבר (יעני, מקרה גברת זעפני) ואני אמרתי שאין מצב. מי צדק? ברור שאני (אני אומרת לכם, הלוואי והייתי יכולה להתפרנס מהתערבויות עם אנשים). אז בדוק, זאת אישה. קוראים לה דוט ג'ונס והיא אפילה נאה עם שיער ארוך, לא?

כמובן שהיא עדיין לא מאפילה על דמות המשנה החביבה עליי בכל הזמנים - דורוטה

חוץ מזה, התחלתי ללכת בימי שישי בבוקר למשהו שנקרא צ'י-קונג. אני ממליצה לכם להכנס ללינק לויקיפדיה לראות במה מדובר, אבל בגדול זה שיעור של שעה וחצי שבו אמורים לעבוד על הנשימה ולעשות כל מיני תנועות ומתיחות שאמורות להזרים אנרגיה לגוף, לגרום להרגשה טובה יותר ועל הדרך גם להגביר את המטבוליזם או משהו. מה שנחמד הוא שהתנועות מאוד רגועות, יש הרבה התמקדות במחשבה ותמיד מסיימים את השיעור במדיטציה.
עכשיו, אני חייבת להגיד שבאתי עם גישה מאוד חיובית ופתוחה לשיעור הזה. אפילו שזה ביום שישי, אפילו שזה בשמונה בבוקר, אפילו שזה בכרם התימנים (דווקא מקום נחמד) ואפילו שביקשו לא לאכול או לשתות קפה לפני (אבל את זה אני עושה בכל זאת. שיישאר בינינו). בסך הכל אני כן מרגישה טוב יותר אחרי השיעורים האלה, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי במצב שבו המדריכה מבקשת "להוריד שני ערוצים של אנרגיה ממרכז היקום" ואני לא מרגישה שום דבר כזה, שלא לומר מצליחה בכלל לדמיין משהו כזה, ואז זה ממש מתסכל. חוץ מזה, שעכשיו היא רוצה להעביר את השיעור ליום שישי בשעה 12 בצהריים וזה ממש מבאס! מתי אני אמורה לשבת לשתות קפה? בקיצור, עוד לא החלטתי ממש אם להמשיך או לזנוח. בעיקר, וזאת האמת, פשוט כי לא נעים לי מהמדריכה. אוף, למה אני לא יכולה לעשות פשוט פילאטיס כמו כל תל אביבית מצויה?

לסיכום, עוד שתי כותרות מרעישות: עשיתי החלקה בשיער ושדרגתי לבלקברי! מואהאהאה. עכשיו כשהשיער שלי מקלות אני הכי נראית בעיני עצמי כמו וונאבי קים מצויה ;)

ונ.ב - הכי לא יכלתי להתעלם משער הרווקה הנואשת שלה ב'פיפל' - "חשבתי שאהיה נשואה עד עכשיו". הכי פרחה מכמירת לב... זה גרם לי לרחם עליה לשנייה, ואז נזכרתי כמה כסף יש לה וזה עבר.

פירסט קלאס

2010-11-08T21:58:00.005+02:00

סיימתי לקרוא לא מזמן את הספר Classy (שכבר כתבתי עליו כאן), ויש לי כמה תובנות שאני חייבת לחלוק:

העצה שהכי הצחיקה אותי נוגעת לדרך (הקלאסית!) בה יש לאכול לחם עם חמאה: ראשית כל, יש להעביר את החמאה מהכלי שלה, לצלחת שלך. אחר כך, צריך לבצוע את הלחם לחתיכות קטנות ורק אז לאכול בביסים קטנים-קטנים חתיכות קטנות-קטנות, שמא לא תיתפסי כבהמה גסה (ואם זה לא יפתח הפרעות אכילה אצל כמה נערות אומללות אז אני לא יודעת מה כן).

חוץ מזה, יש בספר איורים נחמדים שמסבירים איך כן ואיך לא צריך להיראות, להתנהג ולדבר בסיטואציות מסויימות, ואלה לפי דעתי העמודים היותר מוצלחים של הספר.

(וכן, אם הבחורה הזאת נראית לכם מוכרת, אם לא טועים! זאת בירדי בל, ההיא מהאח הגדול...)

בכל שאר הספר דרק בלסברג כותב על החיים הנפלאים שלו, על המסיבה עם מרי קייט פה, על ההסתחבקות עם מדונה שם, ועוד כל מיני סיפורי "הייתי, עשיתי" שיגרמו לכם בעיקר לרצות לחנוק אותו מקנאה. חוץ מזה, הכל מושלם. קלאסי.

האיש הזחוח בתמונה: דרק בלסברג

עלילות ש' בארץ האלקסה

2010-10-26T19:06:00.013+02:00

טוב, אני מצטערת אם הבהלתי חלק מכם עם הפוסט הקודם, ותודה גם לכל מי שדאג! אז תנו לי להרגיע: לא, כלום לא קרה. וזאת בעצם הבעיה, שכלום לא קרה. אבל מה לעשות, לא תמיד מקבלים את מה שרוצים וככה זה בחיים. צריך פשוט להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה.

חוץ מזה, ביום שבו מתפרסם פוסט אורח שלי בבלוג של ערוץ 8 (ליאת, אין כמוך!), אני לא יכולה לסבול את העובדה שאנשים חדשים ייכנסו לבלוג שלי וישר ייראו שחור בעיניים, נכון?
אז החלטתי לעודד את עצמי, ואולי גם אתכם, עם סיפור מרגש ומעורר השראה. סיפור על גדולתה של הרוח האנושית, על דבקות במטרה, של ניצחון הטוב על הרע והוכחה שלפעמים דברים טובים כן מגיעים לאנשים טובים. זה הסיפור על חברתי ש' ועל איך היא פגשה את האלקסה שלה.

תמונה: אלקסה על כיסא בבית קפה בבוגרשוב

מעשה שהיה כך היה: ש' התאהבה כבר מזמן בתיק הנחשק והחליטה שהוא צריך להיות שלה. היא חפרה באובסס באיביי בכל דקה פנויה, אך אבוי - התיק יקר - ומהג'וב שלה במשרד פרסום היא עדיין לא התעשרה.
אבל יום אחד, היא נכנסה לebay הבריטי, וראתה שם אותו. עכשיו לפני שאני ממשיכה, אציין את העובדה שבאתר הבריטי, בניגוד לאמריקאי, המוכרים צריכים להציג קבלה של המוצר, כדי להוכיח שהוא מקורי.
בקיצור, ש' ראתה שם את התיק, והאנגליה הקרירה שמכרה אותו כתבה שהיא החליטה למכור אותו כי היא קיבלה אותו במתנה מהאקס שלה, וכנראה שזה היה אקס מנוול במיוחד (למרות שאני עדיין לא מבינה איך זה יכול להיות אם הוא קנה לה את התיק!) כי היא לא רוצה שום קשר איתו או עם המתנות שלו. אז היא מוכרת.
המכרז על התיק התחיל והשתיים אפילו התחילו להתכתב ביניהן, אבל פתאום היא שמה לב שהתיק הוסר מהאתר. היא שאלה את האנגלייה במייל מה קרה והיא ענתה ל שאיביי החליטו להוריד את המכירה שלה כי אין לה קבלה (היא הרי קיבלה אותו במתנה) ואין מצב שהיא מתקשרת לאקס המרשע ואומרת "מאמי, אפשר את הקבלה של האלקסה, אני רוצה להיפטר ממנו".
בקיצור, אחרי דין ודברים, התכתבויות ומשא ומתן קשוח שסביר להניח שאני בחיים לא הייתי מצליחה לנהל, ש' סגרה איתה מחיר מיוחד (רמז: הוא נמוך) ועכשיו יש לה תיק חדש ליום ההולדת.
אז מה למדנו מהסיפור מעורר ההשראה הזה? אולי שהסבל של האחד יכול להיות האושר של האחר. אה, רגע, זה לא נשמע טוב. אז אולי שההתמדה משתלמת. או משהו כזה.

דיכאון

2010-10-26T11:13:00.001+02:00

איי לאב יו, ג'מה מילי

2010-10-17T07:35:00.001+02:00

כשהייתי בלונדון, הלכתי לתערוכת העיצוב Tent London (שגם כתבתי עליה לבלוג של ערוץ 8 - כאן), והיו שם הרבה דברים מהממים, אבל המציגה שמצאה חן בעייני במיוחד לא הייתה מאיירת בשם ג'מה, שהציגה בחלל של בוגרי אוניברסיטת קינגסטון לעיצוב. פרוייקט הגמר שלה היה מגזין אופנה שאת כולו היא איירה פשוט מקסים. אז ג'מה מילי (אם זה בכלל השם האמיתי שלך, באתר של הבוגרים קוראים לך ג'מה קוק) , אני אוהבת אותך. תעשי לי עיתון!

זה האתר, הבלוג, והטאמבלר שלה. תהנו.

החלפות

2010-10-14T10:27:00.000+02:00

אחותי הגדולה היא, בגדול, אישה מאוד חכמה. אבל למרות שהיא עובדת בתור אנליסטית נראה לי שבחשבון פשוט היא לא משהו. כשהייתי אצלה בלונדון עשינו החלפות: אני נתתי לה קרדיגן של זארה והיא בתמורה נתנה לי מוקסינים של BALLY.

וזה לא שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לקנות קרדיגן בזארה, כן? אפילו הלכתי איתה לחנות הגדולה שלהם באקספורד סטריט אבל היא לא מצאה שם שום דבר שמצא חן בעיניה. בעקשנות ראויה להערכה היא החליטה שהיא רוצה רק את הקרדיגן שלי.
מצד שני, אולי אני לא נותנת לה מספיק קרדיט. אני ממש אהבתי את הקרדיגן שלי (הוא מאוד חמוד ופרקטי. וגם הכי התלהבתי מעצמי אחרי שראיתי שגם לקיארה יש אחד כזה) ועם המוקסינים מצד שני... לא יודעת. הם נראו ממש מתאימים כשהלכתי איתם בלונדון אבל פה בארץ אני אף פעם לא מוצאת את הזמן הראוי ללכת איתם. מה אתם חושבים?

זה הקרדיגן האבוד:

OMG

2010-10-14T07:12:00.000+02:00

אנורקסיות יכולות להביא ילדים!

שקיעה

2010-10-11T09:30:00.000+02:00

החדשות הרעות: התמונה הזאת צולמה מהמשרד ולא מן המקום בו ראוי לצלם שקיעות. נניח, מהים.

החדשות הטובות: היא עדיין מהממת.

נמצא: טראש ברמות אחרות

2010-10-10T11:38:00.002+02:00

בזמן האחרון לי ולמיזנתרופ יש תחביב חדש. אני מזהירה מראש: זה קצת קינקי, זה סוטה, זה לא מיועד לבעלי לב חלש. אוקיי, מוכנים? הנה זה בא: התמכרנו לגליצ'ים באתר וואן. תקשיבו, מעולם לא גלשתי באתר רכילות יותר עילג, טראשי - וכפועל יוצא מכך - מצחיק כמו האתר הזה. כן, אני יודעת שאני לא הראשונה שמגלה את הקומיות שבעולם הכדורגל, ושאפילו עשו על זה טלנובלה יומית (ויש היגידו מצחיקה), אבל זה כל כך הזוי, אני פשוט חייבת לחלוק.

ראיה מס' 1: כדורגלנים, כך למדתי, לא כורעים ברך (חס וחלילה) כשהם מציעים נישואים. הם יורדים על ארבע.

ראייה מס' 2: הגהה לשונית זה אוברייטד:

ראייה מס' 3: התלהמות ובריונות הם סחורה טובה

ראייה מס' 4: התחנפות לקודקודים וגם דוגמניות קניונים?! שילוב מנצח

ראייה מס' 5: סטייל

ראייה מס' 6: טוקבקטיסטים אינטיליגנטים הם הלחם והחמאה של כל אתר

תודו שזה ראש אחר ;)

london state of mind

2010-09-30T19:26:00.006+02:00

לא שאני משתגעת על השפם של ג'וד, אבל סיינה!

אהבתי גם את הלק, ואת השעון...

יום חג לשיקסע

2010-09-28T15:52:00.005+02:00

היום אמור להיות משודר פרק המחווה לבריטני בglee ואני מוי מתרגשת! בריטני בעצמה אמרה שהיא תצייץ בטוויטר תוך כדי השידור. too good to be true!

בכלל, אני הייתי שמחה לראות כל תוכנית ביחד עם הציוצים של בריטני. אני בטוחה שיש לה תובנות מדהימות על הכל.

נ.ב - ראיתם את התמונות של לינדזי עם מזרק הירואין מנשקת את פריס הילטון? האיכות גרועה אבל עדיין - שוקינג! כנסו כנסו.

חזרתי

2010-09-27T13:03:00.006+02:00

פיזית אני במשרד עכשיו אבל הראש עדיין ממש, אבל ממש לא כאן.

כפרה עליכם

2010-09-19T20:33:00.026+02:00

אני מאוד אוהבת את יום כיפור. מאוד. סוף סוף יום שיש בו שקט אמיתי ולאף אחד אין לגיטימציה להטריד אותך בשום נושא. לא סמסים, לא מיילים, לא משפחה, לא עבודה, כלום. כולם פשוט מניחים לך. אתה יכול להיות מונח בשלווה. אני מאוד נהנית מהמצב הזה, (שלא לדבר על חבר שלי, שבימים כתיקונים מכנה את עצמו מיזנתרופ, אז יום שבו שאף אחד לא מדבר איתו בשבילו הוא יום חג של ממש).

אז אחרי שעברתי על כל ההמלצות המצוינות של ערוץ 8, ערכתי ווינדו שופינג הגון בנט-א פורטר ושמתי לעצמי בוויש ליסט את כל הפרטים שאני פשוט חייבת לקנות לעצמי בשנייה בה אוליגרך ממוסקווה יאמץ אותי וימנה אותי לתפקיד בתו החורגת. כשסיימתי, עשיתי את אותו הדבר גם בקולט, ולסיום בדה אאוטנט, למקרה שתוכנית האוליגרך לא תצא לפועל ואצטרך להסתפק במארק ג'ייקובס מלפני שתי עונות.

פלאן A: אבא אוליגרך
מגפוני קלואה, שמלת צמר ונעלי סירה של מיו מיו:

פלאן B: ויזה מדממת
נעליים של סטלה מקרטני (86 פאונד, אבל רק אם את מידה 35, כי זה מה שנשאר), שמלה של K קארל לגרפלד (68 פאונד) וחצאית של See by Chloe (כולה 70 פאונד). נכון שבפאונדים הכל נשמע כל כך זול? מה זה?! זה פשע לא לקנות באתר הזה את הכל.

אבל די עם הקניות. יש לי את פראג מאחוריי ולונדון לפניי. איפוק איט איז.
אז ראיתי גם הפמליה, מד מן, הורדתי את בוורלי וגוסיפ (אבל אותם אני שומרת לאחרי לונדון אז בבקשה אל תהרסו), קראתי את הספר האחרון של אתגר קרת (נחמד) וצפיתי שוב בפרקים נבחרים מתוך העונה השנייה של דה הילס. סתם, כי פתאום הרהרתי איך היידי נראתה לפני כל הניתוחים (לא משהו). אבל הסיבה שבגללה התיישבתי לכתוב את הפוסט הזה היא בכלל כי רציתי להמליץ לכם על סרט ממש חמוד שראינו בשם The Joneses. הוא די כיפי ואין לי מושג למה הוא לא הצליח ויצא ישר לדי.וי.די. הסרט בכיכובם של דמי מור ודיוויד דוכובני (סקסי!) והוא מספר על בני משפחה, שרק מעמידים פנים שהם משפחה, אבל בעצם הם ארבעה סוכני מכירות ממולחים שעוברים מעיר לעיר, ומציגים את עצמם כל פעם כמשפחה מוצלחת עם סטייל הורס כדי לגרום לאנשים מסביבם לרצות את כל הדברים שלהם יש ולקנות גם- מוצרים שהם כמובן גוזרים עליהם קופון. אהבתי את הרעיון כי זה משהו שכולנו בעצם עושים בחיים, בין אם אנחנו מודעים אליו ובין אם לא.

אז זהו, אני אהבתי מאוד. כדאי לכם לראות את הסרט, ואם לא, אז לפחות את הטריילר:

אני חושבת שזה עשה לי את השנה

2010-09-11T21:53:00.010+03:00

מתוך מוסף החג של ידיעות:

לא, אני לא חושבת שמרים בנימיני בחרה מילים בומבסטיות מדי. גוד נואו שחיי היום יום יכולים להיות לפעמים סבל לא קטן ומאוד מצא חן בעייני הרעיון שמישהו סוף סוף ייתן על כך את הדין ויפצה אותי! אז אלוהים, אם אתה שומע, אני מוכנה לפיצוי שלי עכשיו. תודה, שיקסע.

** ולא שזה לא כיף לרטון, אבל השנה דווקא נפתחה לא רע, טפו טפו טפו. אני טסה עוד שבוע וחצי ללונדון וגם היו לי כמה רכישות חג מוצלחות (תמונות בהמשך). כמובן שזה לא פיצוי על כ-ל הסבל שעבר עליי, אבל נראה לי שזאת התחלה טובה בכיוון ;)

טל נוי מברכת את קוראי שיקסע לשנה החדשה

2010-09-07T22:50:00.004+03:00

אני לא מאמינה שזה כבר נגמר... מה אני אמורה לעשות עכשיו בחיי?

אוף

2010-09-02T14:19:00.008+03:00

דווקא אני מחבבת את קייטי פרי. לא רציתי לדעת שיש לה אקנה ושהיא מציירת גבות!!!

מה הלאה? עוד מעט גם תגידו לי ש-TLV מתוסרט

אמש ב-TLV

2010-08-25T00:00:00.005+03:00

אני מודה, גם אני התמכרתי לרצועת הטראש היומית הידועה גם בכינויה "TLV עושים את תל אביב". יש שם כמה פניני חוכמה של טליה שעדיין לא התגברתי עליהם, אבל אתמול היא שברה את כל השיאים:

אין לתאר.

רובין הוד

2010-08-22T00:22:00.006+03:00

אין לי מושג איך הגענו לכאלה רזולוציות של איזוטריה, אבל באחת השבתות האחרונות יצאנו לשתות ואיכשהו נקלענו לויכוח סביב השאלה האם די.ג'יי אם היה או לא היה חבר בהרכב קרייזי טאון.
התערבנו על דיסק, וכמובן שאני זכיתי. (סליחה, אני לא אולי לא מבינה כמוהו במוזיקה, אבל אני יודעת ה-כ-ל על האקסים של ניקול ריצ'י). אז כל ההקדמה הזאת הייתה רק בשביל לספר שביום חמישי קיבלתי את המתנה שלי:

זה הדיסק החדש של רובין, שכבר כתבתי עליו. LUV HER!!! אהבתי שגם הדיסק עצמו נראה כמו משהו שעשו בבית:

ולכבוד יום ההולדת שלי, אנחנו טסים בסופ"ש לעוד מקום שקשור בהימורים. לא נוצץ כמו ווגאס, תחשבו יותר בכיוון של עופר מקסימוב - פראג. אני חייבת להגיד שאני בינתיים מאוד נהנית מהאתר של המלון. אז אם יש לכם המלצות (שוות!) - do tell.

סתם ועוד סתם מכאן ומשם

2010-08-15T22:29:00.016+03:00

אני יודעת, לא כתבתי פוסט נורמלי כבר הרבה זמן, והצטברו אצלי הרבה דברים שרציתי לשתף, אז קבלו פוסט מרוכז במיוחד:

1. לעצלנים ועצלניות, האתר style list הוא אתר חדש של AOL שמתעסק באופנה, ולצד התוכן המקורי שלו מרכז לינקים לחדשות מאתרי אופנה אחרים לפי קטגוריות כמו טרנדים, שיער וסלבס, כך שבדיקה אחת ביום אמורה להשאיר אתכם פחות או יותר בעניינים. כמובן שאני נמשכתי במיוחד לעמוד שמציג את העורכות של האתר. כולן בנות. אני כבר מדמיינת את הימים שלהם במשרד, מריסה היא המעצבנת. בטוח. לעזאזל, רק התמונה שלה מעצבנת אותי.
המעצבנת בפינה השמאלית למטה:

2. fifi lapin הוציאה ספר! אני לרצות! בדמיוני אני יושבת בסלון המעוצב שלי ומניחה בעדינות את הספר שלה יחד עם הספר של טוד סלבי על שולחן הקפה ליד זר הסחלבים. אז עד שזה יקרה, בואו נתחיל בלקנות את הספר (או לקבל? יש לי יום הולדת עוד שבועיים, רמז דק, רמז דק).

3. אני די אוהבת את כל מסע היחצ"נות של הסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב" עם ג'וליה רוברטס. אין לי מושג איך בדיוק תרגמו לקולנוע את כל הקטעים הארוכים בספר בהם היא עושה מדיטציות, רואה את אלוהים וכל השיגעון הזה, אבל בינתיים מתפרסמות כל מיני כתבות ברוח הספר כמו הכתבה הזאת ב"אל" על עצות יופי הוליסטיות ואני מאוד מאוד בעד.

4. אם דב צ'רני בעצמו אומר את זה לניו יורק מגזין, זה כנראה סופי: אף אחד לא רוצה להיות יותר היפסטר. ספרו את זה
ל"העיר". לי יש בעיות אחרות עם האיש, כמו למשל שהוא מטרידן מיני סדרתי ובוחר את העובדים לפי המראה החיצוני שלהם, אבל נו, לפחות יש לו אג'נדה אקולוגית וזה גם משהו.

5. והנה משהו שבאמת יעסיק אתכם השבוע, הטמבלר home sweet home. זהירות, מדובר באחד הטמבלרים הממכרים (כשחושבים על זה, איזה טמבלר לא ממכר?). זאת פלטפורמה נהדרת , רק תמונות. למות על זה.

שבוע טוב!

שו הדה?

2010-08-10T10:29:00.002+03:00

כן, אני יודעת שזאת מדונה ומותר לה הכל, ובכל זאת - התמונה הזאת לא עושה לי נעים.

סלבס אוכלים. והעולם שותק.

2010-08-02T21:53:00.008+03:00

זהירות, מנה לא מעובדת של טראש בדרך: האתר celebrities eating dot com שם לעצמו רק מטרה אחת: לתעד את הסלבס ברגעי הבליסה, הבליעה, הגרגרנות והליחוח הכי לא פוטוגניים שיש. בדרך כלל כשמורחים תמונות כאלה על עמוד שלם בעיתון זה די מעצבן אותי, אבל משום מה כשזה מגיע במנה מרוכזת, זה ממש מצחיק!

קייטי פרי נטרפת:

אשלי אולסן שואבת:

ווינס ווהאן נושך את:

מיילי סיירוס פגרת:

טוב, אתם לא מצפים לחרוז על אובמה:

אהובתי הניצחית:

ולסיום - מישה

בתיאבון

הייתי אומרת שזה כבר יותר מחשד, לא?

2010-07-27T15:07:00.004+03:00

עכבר העיר לא בוטחים באף אחד.

שובה של המפלצת

2010-07-26T22:34:00.020+03:00

טוב, אני לא יכולה להתעלם מזה יותר ולהעמיד פנים שזה לא קורה, כי זה קורה: 2007 זה הכי 2010!
כאילו, לינדזי בכלא? מישה ברטון שבה לחיי? השמלות של פאריס הילטון לא מכסות כלום? תנו לי רק את בריטני בפאה וורודה ובואו נסגור את הפינה הזאת לגמרי.

וספיקינג אוף פאריס, אחרי שהיא התחפפה מדרום אפריקה היא הגיעה לסאן טרופה, (גם בר שם, מתי יזמינו אותי?), ואתמול צילמו אותה במועדון, עושה משהו קצת דוחה עם האצבעות שלה

לא, היא לא עושה סמים בכללללל...

אז ברוח התקופה, אני הולכת להקשיב לדיסק הראשון של מיקה, לצאת לרחוב עם תיק אוברסייז ולהיפרד מכם ב"ביוש!". (או שלא. יש גבול).

נ.ב - בטח שמתם לב לתוספת החדשה לבלוגרול שלי: הבלוג המהמם, המושקע והחדש של ערוץ 8 עלה לאוויר. אני אישית מאוהבת בו, אז כנסו כנסו. (חוץ מזה, גם אמתכם הנאמנה כתבה לו כמה פוסטים - כאן, כאן, כאן ו-כאן).

תמיד טענתי ששופינג מביא אהבה

2010-07-18T22:15:00.012+03:00

הייתי היום ב"מנגו" בסנטר, מדדתי שימלה וזה מה שחיכה לי על הריץ'-רץ' בגב:

השמלה הציעה לי מנוי בג'יי.דייט!

טוב, אני מודה שזה קצת באיחור בשבילי, אבל ממש אהבתי את הרעיון אז אני מעניקה את הקוד לכל קוראות שיקסע הרווקות. יאללה, תתפננו

נערה חפרנית

2010-07-17T23:48:00.009+03:00

עכשיו זה רישמי: ג'ני הקטנה היא-היא הפרזנטורית של Material girl, ליין האופנה המשותף של מדונה ולורדס:

אני חייבת לציין שטיילור מומסן מטרידה אותי, אבל ממש. אני רואה אותי ובא לי להתחבא מתחת לכיסא.
האמת היא שלפני שבוע בערך ראיתי את הסרט The runaways (מהמם!) וכל הסרט חשבתי איך לא ליהקו את הפרחולה הקטנה לתפקיד שרי קורי. אם יש תפקיד שתפור עליה זה זה: בלונדינית, בת 16, שמנסה לחפות על חוסר הבטחון שלה עם יותר מדי מייק אפ, רוצה לשיר ומתלבשת זנותי. הכי טיילור מומסן! אבל לא. דווקא דקוטה פנינג. טוב, האמת היא שאני אהבתי אותה (המיזנתרופ לא) אבל שנינו הסכמנו שקירטסין סטיוארט בתפקיד ג'ואן ג'ט הייתה מעולה.

הנה שתיהן בסרט:

הלהקה האמיתית:

ושימו לב טוב טוב למחוך הזה ששרי קורי לבשה בשנת 75, כי הוא דומה דמיון מדהים לאואטפיט שג'ני לובשת בקליפ שלה ושל ה"להקה" שלה - The Pretty Reckless

אלוהים, היא כזאת קלישאה הילדה הזאת, הייתי מצפה ממדונה ליותר. מצד שני, כנראה שמה שהיה חשוב באמת בליין הזה הוא הבאזז והאטטיטיוד, והתשובה לשאלה למה עשו אותו מסתתרת בשם המותג עצמו. אחרת, לא היו טורחים להסתיר את הבגדים כל כך טוב במודעה.

כלא זה כל כך 2007

2010-07-07T15:16:00.004+03:00

לינדזי לוהאן נשלחה היום ל-90 יום בכלא. אבל אני, כמו תמיד, מסתכלת על מה שחשוב באמת. לא, לא ה"חברה" הישראלית שמלווה אותה. יותר על הלק. ועכשיו גם אני תוהה מה באמת הקטע של ה- "FUCK U " על הציפורן ?!
עם כזה מניקור, אולי באמת לא הערכנו אותה מספיק

וחוץ מזה, תודו שלידנזי נראתה טוב בבית משפט. למרות השפתיים המסולקנות, למרות המסקרה המרוחה. בהצלחה בכלא, יהיו שם הרבה נשים, את יודעת.

לא, פשוט אין לי מילים

2010-07-01T21:23:00.004+03:00

פאריס הילטון ארוזה למשחק הגמר של המונדיאל בדרום אפריקה:

מה יש לה שם? נבחרת כדורגל משלה?
אני זוכרת שקראתי את הספר שלה, ויש בו פרק שלם שמוקדש לטיסות, חופשות מסביב לעולם והדרך הנכונה לארוז אליהן. הכלל הראשון הוא: "תארזי תמיד לפחות פי שלוש ממה שאת צריכה. כשאת נוחתת, אל תשתמשי בכלום ותקני הכל חדש". אני אומרת לכם, האישה הזאת גאונה.

לאק

2010-06-26T22:40:00.010+03:00

הלק שלי השבוע: Turquoise & Caicos של אסי

אבל אני חושבת על שם שיהלום אותו יותר: "טורקיז טיפאני'ז"

בא לי להיות איתו כל הקיץ ולא להוריד אותו לעולם, כי כל פעם שאני מסתכלת על הציפורניים שלי, אני ישר חושבת על הצבע של קופסת טיפאני, ואז אני פתאום מרגישה מאוד אקסלוסיבית!

בכל מקרה, הנה פוסט להתחלת השבוע שכתבת עם החצי הגברי של הבית. תהנו.

טוב, מה זה כנס הבלוגרים המטורף הזה בפירנצה?

2010-06-23T09:56:00.004+03:00

גם קיארה, גם bryanboy וגם sea of shoes? איזה מפגש פסגה! אני ממש לא מבינה מה קורה שם, אבל בשבוע האחרון כולם מפבלשים תמונות מהממות מפירנצה, מאיזה כנס שקר כלשהו של בלוגרים. ממה שהבנתי, הכנס בחסות אתר הקניות און-ליין luisaviaroma, אז אל תתפלאו שלא הזמינו אתכם...

לא יודעת מה יש לי

2010-06-21T23:54:00.015+03:00

אבל בזמן האחרון אני ממש מחבבת את קייטי הולמס, ואתם חייבים להבין שבשבילי זה ביג דיל כי אני שונאת את קייטי הולמס! שנאתי אותה כשהיא שיחקה את ג'ואי פוטר בדוסון קריק, שנאתי אותה כשהיא התחילה לצאת עם טום קרוז, לעזאזל אני אפילו שונאת את השם קייטי. אה, וגם את סורי.
אבל בזמן האחרון, משהו השתנה. אני חושבת שזה התחיל אחרי שקראתי שהיא הולכת לגלם את ג'קי קנדי, או אולי אחרי שראיתי את התמונה הזאת וחשבתי לעצמי, וואלה, דווקא חמודה.

אז יש כמה דברים שהייתי רוצה לאמץ ממנה (למרות שכבר נסייתי ללבוש פעם בויפרנד ג'ינס מגולגל. נראיתי נמוכה ושמנה. אבל מי יודע, אולי כשמודדים משהו בפעם השנייה הופכים לקצת יותר סלחנים?).

אולי אני אמדוד שקית מהרמס?

כמובן שעל כל אאוטפיט טוב יש גם אאוטפיט רע, וזה בסך הכל משמח אותי כי אז אני מרגישה שהשנאה היוקדת שפיתחתי אל קייטי, שמבוססת כמובן מחקרית ומדעית, היא מוצדקת לחלוטין.

הנה היא למשל, בשיק הצעקה האחרונה מבני ברק:

מעמיסה

עם רובו-בעל, בשילוב די סתמי בין שמלה ונעליים:

שלא לדבר על זה שהיא תמיד עם אודם חום דוחה כזה, הכי של בנות מאה. נו די, מספיק עם השליליות. גם ככה חם מדי ללבוש ג'ינס.

אגי NAAGי

2010-06-15T12:39:00.000+03:00

אני מאוד אוהבת את אגנס דיין, נקודה. גם בגלל המראה המיוחד וגם כי היא מסוג האנשים שאין להם בעיה לנסות הכל מהכל. קצת לדגמן, קצת לשיר, קצת פה, קצת שם. אז עכשיו היא גם משיקה מגזין און ליין חדש בשם NAAG .
המגזין הוא שיתוף פעולה שלה ושל החברה/עיתונאית פיונה ביירן, שגם כותבת עבור הניו יורק מגזין. השם הוא בעצם חיבור שני השמות שלהן ("נה" של פיונה - האחראית על התוכן ו"אג" של אגנס - האחראית על העיצוב).
בעייני המגזין מאוד חמוד, הוא מחולק לארבע סקציות - יופי, אופנה, תרבות ומקומות לצאת אליהם בניו יורק. אמנם כרגע אין בו עוד הרבה תוכן, אבל מה שכבר יש - מוי כייף! בינתיים הן העלו ביקורת על האלבום החדש של רובין, התעמקות בלאקים הנכונים לקיץ, במדור האופנה יש כתבה עם הכותרת "למה קשתות הן הכתרים של המאה ה-21" ועוד כתבה על השילוב בין גרביים לסנדלים. תענוג

היפסטריות ישראל היכונו

2010-06-15T12:17:00.004+03:00

רשת אמריקן אפארל משיקה ליין חדש של לאקים לציפורניים, שיהיו ידידותיים יותר לסביבה ולמשתמשת (יש להם שם רשימה שלמה של חומרים מסוכנים שהם הוציאו מהלקים, לא בטוחה מה זה אומר). בכל מקרה, המחיר הוא 6 דולר, אז בואו רק נקווה שבארץ לא ידפקו על זה מחיר גבוה פי 10 ממה שהוא אמור לעלות אם פשוט היו ממירים את המחיר מדולרים לשקלים. צבעים חמודים, לא? נראה לי שזה יילך טוב עם גופיות רשת וחצאיות טריקו

ליידי גאגא מציגה: לבוש לגיטימי למרחבים ציבוריים

2010-06-12T22:46:00.018+03:00

ליידי גאגא במשחק של המטס:

הקבוצה זה בלב:

בזמן האחרון יש דיבור רציני על זה שכריסטינה אגילרה מאוד "מושפעת" מהלוק של ליידי גאגא, ושבקליפ האחרון שלה (כריסטינה) התלבושות מאוד מזכירות את התלבושות שלה (גאגא) וכו'. האמת היא שהכול התחיל בכלל בתור פינה בבלוג של פרז הילטון, אבל בימים האחרונים הויכוח הזה ממש צבר תאוצה.

שזה ממש אבסורד, כי בינינו, כל הלוק הנוכחי של גאגא פשוט זועק "מדונה!". מה, לא?

אניווי, כל העניין הצליח לעורר שערורייה זוטא, כשהקליפ ל"אלחנדרו" של גאגא יצא באותו יום עם האלבום החדש של כריסטינה - "ביוניק", וכמובן שמי שליבה את האש בחדווה גלויה היה לא אחר מידידנו פרז. אבל אפילו הוא נקלע למצב מביך כשקייטי פרי צייצה בטוויטר שלה על הקליפ של אלחנדרו: "חילול הקודש במסווה של בידור". (אני מאוד מקווה שראיתם את 10 הדקות האלו. רצוי ב- HD. אם לא, בבקשה לכו לעשות את זה עכשיו).
בקיצור, לפרז היה נורא לא נעים, כי הוא גם מאוד אוהב את קייטי, אבל הנאמנות שלו שמורה לגאגא.
בסוף, הוא יצא מזה בצורה דיפלומטית והסביר שהוא בטוח שקייטי כתבה את זה בצחוק, וזה ממש מובן למה אנשים אחרים טעו בפירוש הציוץ הזה - פשוט יש לה חוש הומור גרוע במיוחד.

בקיצור, כל המלל הלא רלוונטי הזה מעלה אצלי כמה שאלות:
1. מה?
2. נכון גם לכם נראה שקייטי פרי עשתה הגדלת חזה ממש ממש לא פרופורציונלית?

וזהו, עד כאן להיום.
מחר: פוסט על המונדיאל! (או מחרתיים, אל תתפסו אותי במילה ;)

לא, לא, תגידו לי שזה לא נכון - צ'ייס קרופורד נעצר

2010-06-05T20:51:00.003+03:00

טוב, הכי בקטנה. צ'ייס קרופורד נעצר על אחזקת מריחואנה. משום מה, השחקן היה בפרוור של דאלאס, טקסס, יצא לעשן ג'וינט בחנייה של בר (מה?) ואז נעצר על ידי שוטרים.
אפשר להרגע, הוא שיחרר את עצמו בערבות בלי שייגרם שום נזק ממשי - חוץ משתי תמונות ממש גרועות שסביר להניח שילוו מעכשיו כל כתבת פרופיל אודותיו עד סוף החיים. (ותגידו, מה הקטע שישר ממהרים להלביש את המצולמים בחליפה הכתומה הזאת של הנידונים למוות?! הבן אדם כולה עישן ג'וינט!).
בכל מקרה, כל הסיפור ממש עושה לי חשק להכין פוסט על תמונות מעצר של סלבס, אבל אין לי כוח, אז אני פשוט אשים לינק.

המעצב מת, יחי הבלוגרית החדשה

2010-05-27T12:30:00.001+03:00

מכירים את זה שסלבירטאיות חושבות שאם הן אוהבות להתלבש, אז הן יכולות להיות מעצבות אופנה? חלק לא ממש עושות את זה טוב (ע"ע לינדזי לוהאן) וחלק קצת יותר טוב (המממ... אין לי כרגע דוגמא). ואם בשנה האחרונה בלוגריות אופנה הפכו לסוג של סלבריטאיות (אחרי הכל, הן ממלאות את השורות הראשונות בתצוגות אופנה), אז ההיגיון אומר שאין שום סיבה שהן לא יוכלו להפוך למעצבות אופנה גם! ההבדל היחיד הוא שאולי הבלוגריות ממש יידעו מה הן עושות.

כך מצאו את עצמן 4 בלוגריות מעצבות תיקים ל-COACH:

במסגרת שיתוף הפעולה הזה פנתה החברה ל4 בלוגריות וביקשה מהן לעצב את התיקים, אני חייבת להודות שלפחות 2 מהן לא ממש הכרתי קודם. karla's closet:

Cupcakes and Cashmere (הכי אהבתי את התיק הורוד שלה):

What Is Reality Anyway:

ואחרון חביב, The Glamourai:

פרמיירה

2010-05-26T22:57:00.015+03:00

מכל האנשים שכיבדו בנוכחותם את הפרמיירה של 'סקס והעיר הגדולה 2' בניו יורק, הכי אהבתי את האואטפיט של קנדיס בושנל. היא בעצם נראית כמו קארי בראדשו:

ואפילו יש לה לק כחול באצבעות של הרגליים!

וונסה ווליאמס:

בקי ניוטון:

ההיא שבגדה באד ווסטוויק:

וויטני. חמודה.

לייזה מינלי:

והבנות:

אחרי שצפיתי בסרט הבנתי שני דברים:
1. נראה לי שאני היחידה שנהנתה מהסרט. כאילו, ממש. במיוחד אהבתי את הקטע שעשו את סמנתה מכורה לספר של סוזן סאמרס, זאת הייתה ממש הברקה בעייני. נו, אז בסדר, כל העלילה באבו דאבי לא ממש מציאותית, אבל זה היה הרבה יותר מצחיק מברידג'יט ג'ונס בתאילנד, תאמינו לי.
2. אי אפשר להמלט מזה: אני מירנדה. במשחק הזה, שבו כל אחת (או אחד) חושבים למי מסקס אנד דה סיטי הם הכי דומים? אז אני מירנדה. נו, לפחות אני מזדהה עם דמות שיש לה תואר במשפטים מהרווארד.

וזהו. בזאת סיימנו את הדיונים על הסרט הזה ומעכשיו אני אניח לו ולא אזכיר אותו יותר בבלוג. אלא אם כן תתעקשו ;)

בנות הזהב

2010-05-22T17:51:00.026+03:00

אני שומעת עכשיו את האלבום החדש של גולדפראפ ("Head First"), ובהקשר שלה אני חייבת לספר שאין, פשוט אין דבר שאני אוהבת יותר מסיפורי Late bloomers למיניהם. הם תמיד כל כך מעוררי השראה ומובילים למסקנה שלא משנה בני כמה אתם - אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לעשות את מה שאתם אוהבים באמת, וגולדפראפ היא בדיוק אחת כזאת.
בגיליון אפריל של "ספין" אליסון גולדפראפ (44) ראיינה את דאבי הארי (65), ושתיהן דיברו על הגיל שלהן ועל "הפריחה המאוחרת" בגילוי לב. גולדפראפ סיפרה שהיא קיבלה חוזה הקלטות רק כשהיא הגיעה לגיל 30, ודבי הארי קיבלה את חוזה ההקלטות הראשון שלה בגיל 33! אין ספק שהיה שווה לחכות.

אז מתוך האלבום החדש שלה, אתם חייבים לראות ולשמוע את השיר הזה. בעייני לפחות, הוא הכי שיר ה- Feel Good של השנה:

ולסיום, הנה עוד כוכבת פופ שלא תתפסו מסתובבת עם מיילי סיירוס - רובין (31) השוודית. זהירות, מדובר בחומר ממכר:

הית'רגשתי

2010-05-22T12:04:00.008+03:00

אתמול ראינו את "מופע הפלאים של ד"ר פרנאסוס", הידוע גם בכינויו: "הסרט האחרון בהחלט של הית' לדג'ר". אני חייבת לציין שהוא סרט יפה גם בלי קשר למי שמשחק בו, אבל שוב, בגלל שזה הסרט-האחרון-וכו', אי אפשר לדבר עליו בלי להתייחס קודם כל למשחקים בו.

אז אני יודעת שזה דבר מאוד ציני לומר, אבל אם כבר שחקן מת באמצע צילומים של סרט - עדיף שזה יהיה באמצע סרט כזה. "מופע הפלאים של" הוא סרט כל כך סוריאליסטי, אז גם אם השחקן הראשי משנה את הצורה שלו מדי פעם, זה לחלוטין מתקבל על הדעת: הית' מגלם את דמותו של טוני כשהיא נמצאת בעולם ה"אמיתי" ואילו בתוך עולמו הדמיוני של ד"ר פרנאסוס הוא מחליף צורות - פעם הוא נראה כמו ג'וני דפ, פעם הוא ג'וד לאו ופעם הוא קולין פארל. מכיוון שדמותו של טוני היא גם ככה שקרנית ונוכלת, השחקנים השונים מגלמים בעצם גם את הפרצופים הרבים שלה. נו, יצאו מזה נחמד. אבל עזבו את הית', אני הייתי מבסוטה אש על לילי קול! כולם מתעסקים בהית' כל הזמן, מה איתה?!

נ.ב - אם הבנתם את הסוף - תתקשרו אליי!

לכל מי שרואה סדרות רק בשביל התפאורה

2010-05-14T15:38:00.004+03:00

באתר של מעצבת הפנים christina tonkin תוכלו לראות את כמה תמונות מדוקדקות ביותר מהמרחב הביתי של כמה מהדמויות האהובות עליכם במיוחד. למשל, תמיד תהיתם איך באמת נראה הארון של בלייר? בערך ככה:

זה שאר החדר (אני לא מתה על הכחול אבל נו):

החדר של צ'אק:

ואחרון חביב של סרינה:

מסתבר שאותה כריסטינה טונקין, מעצבת הפנים שעומדת מאחורי הסטים האובר-מושקעים של גוסיפ הייתה גם מעצבת הפנים של סט הסדרה "סקס אנד דה סיטי". היא אמנם לא עיצבה את הדירה של קארי, אבל כן את הלופט של סמנתה, את הדירה של מירנדה, שארלוט ואפילו את הלופט של פטרובסקי. חוץ מזה היא גם מעצבת אירועים ולכן כל הבראנצ'ים, הנשפים, החתונות והמסיבות שאתם רואים ב"גוסיפ" עוצבו על ידה. מאוד מומלץ להכנס ולרייר על כל התמונות באתר שלה

THE MILF

2010-05-14T14:25:00.003+03:00

קבלו את ג'יזל - מדובר באישה שילדה לפני שישה חודשים, בקמפיין לחברת ההלבשה הברזילאית hope. כששאלו אותה איך היא חזרה למשקל שלה כל כך מהר, היא ענתה שלא הייתה לה שום בעיה להצטמק בחזרה בגלל "שלשרירים שלה יש זיכרון". ואני רוצה לשאול: איך בדיוק עובדים עם השרירים על העניין הזה, של הזיכרון?

סו ניינטיז

2010-05-14T14:06:00.003+03:00

אין באמת סיבה או קו מקשר מאחורי התמונות, חוץ מכך ששתיהן צולמו בניינטיז (שג"פ ורוברט דאוני ג'וניור משנת 91', אנה מ-95')

התמונות מתוך jezebel

לא מישל וויליאמס, זאת שלידה

2010-05-13T23:16:00.008+03:00

החברה של מישל וויליאמס מדגימה גם היא את המראה של חולצת "כמעט בטן" רחבה עם מכנסיים קצרים גבוהים:

אני חושבת שהכיף החדש שלי הוא חברות של מפורסמות. לפעמים הן פשוט מעניינות יותר, כמו בתמונות מפסטיבל קאוצ'לה האחרון:

כל התמונות מתוך coco's tea party

שמעתם שמיו מיו הגיעו לזארה?

2010-05-06T21:59:00.005+03:00

ראיתי את זה אתמול בזארה, והייתי חייבת לצלם :

ההשראה:

כמובן שבזארה היו צריכים לכער את זה קצת, אז הוסיפו גומי מתחת למותניים, הגזרה השנואה עליי.

חיילים אמריקנים באפגניסטאן + ליידי גאגא = מצחיק!

2010-05-05T15:00:00.002+03:00

פשוט תעזבו את כל מה שאתם עושים עכשיו ותראו את הווידאו הזה:

גווינית' פותחת את הקיץ, או: כך תלבשו נכון מכנסיים קצרים

2010-05-02T09:36:00.005+03:00

למרות שמאוד קל שלא לחבב אותה, אני דווקא אוהבת את גווינית' פאלטרו, על כל הצנוניות שבה. גם היא וגם סקארלט לבשו לבן לפרמיירה של "איירון מן 2" ודי אהבתי את הלוק שלה בחליפת ארמאני קצרה:

יום למחרת, היא הגיעה להתארח אצל דייויד לטרמן, עדיין בלוק של מכנסיים קצרים + עקבים, אבל הפעם היא זונחת את מראה הכתפיים המודגשות לטובת חולצה רחבה:

אני לא יודעת אם באמת אפשר לכנות את החולצה שהיא לובשת פה בתור "חולצת בטן" אבל חייבים להודות שזה סוג של. אגב, לתדהמתי גיליתי שגם החולצה שהזמנתי מ-fifi lapin היא בגזרה כזאת בדיוק. בקושי מגיעה לקו של החגורה במכנסיים, ואני עדיין מבולבלת לגבי איך הולכים איתה. לבשתי אותה עד עכשיו רק פעם אחת ועם גופייה מתחת, אבל אחרי שראיתי את התמונה של גווינית' החלטתי שאני צריכה להתארגן על זוג מכנסיים קצרים כאלו גם.

(מימין: מכנסיים של טד בייקר דרך האתר 'asos', משמאל: מכנסיים של 'טופשופ')

עוד עדכון טוד סלבי

2010-04-29T18:58:00.002+03:00

בחיי, הוא צריך לתת לי אחוזים על הקד"מ של הספר. היום הוא העלה לאתר שלו גם הצצה לתמונות מהסטודיו של קארל לגרפלד בפריז - כנסו לראות.

מי עזיז את הגבינה שלי

2010-04-28T15:20:00.005+03:00

אחרי שכולנו קראנו בבלוג של המינזטרופ כי עזיז ענסארי הוא לא רק שם של שב"ח , עכשיו מסתבר שהוא אפילו הרבה יותר מזה - הוא יהיה המנחה הבא של טקס פרסי אם.טי.וי!

ולטובת כל אלה שלא מתמצאים בכוכבי סטנד אפ נישתיים ואיכותיים, הוציאו בערוץ את התותחים הכבדים באמת (כלומר, את זאק אפרון) ביחד עם קירסטין בל ופי.דידי שיסבירו בדיוק מי זה העזיז הזה, איפה הוא נולד ולמה הוא נראה מוזר:

האיש שחי בנעליו

2010-04-26T22:12:00.003+03:00

אחד האתרים הכי הכי הכי אהובים עלי ברשת הוא ללא ספק the selby שמתעד דירות ובתים של אנשים מעניינים מכל העולם. כבר כתבתי עליו כל כך הרבה פעמים ועכשיו אני כותבת עליו שוב. הצלם שעומד מאחורי האתר, טוד סלבי השיק בתחילת החודש ספר המאגד את צילומיו היפים, ולכבודו הוא הסכים לחשוף כמה תמונות מתוך הספר שעדיין לא פורסמו. אז שופו על הבית והסטודיו הפריזאי של מעצב הנעליים הנערץ כריסטיאן לבוטין:

נורא בא לי שיהיה לי את הספר הזה, הוספתי אותו לוויש ליסט שלי ב'אמאזון' יחד עם classy.

BLUR

2010-04-25T20:01:00.005+03:00

קיילי מינוג מפארת את השער החדש של ELLE הבריטי בתמונה מטושטשת, מוזרה, חלומית ומקסימה. פשוט וקיילי. (אני חושבת שגם הכותרת גאונית). אגב, אתם מכירים את זה שאתם שומעים מיקס של שיר ואוהבים אותו יותר אפילו יותר מהמקורי? אז זה מה שהיה לי בזמנו עם השיר הזה של קיילי- Come into my world . אני מאוד אהבתי לשמוע אותו רק במיקס הזה של פישרספונר. אני לא יודעת למה, אבל כששומעים אותו בזמן ריצה/הליכה/וואטאבר, אתם פתאום מרגישים שאפילו הזיעה וכל הג'יפה שלכם, הם בעצם מאוד סקסיים!

ובמעבר חד מאוד, ויקטוריה בקהאם מציגה על השער של 'ווג' גרמניה: גבות!

מסתבר שסקס אנד דה סיטי הוא לא סרט עם סטייל

2010-04-24T22:15:00.004+03:00

אחרי שנשמעו פה כמה הערות עוקצניות על הלוק של שרה ג'סיקה פארקר בכרזת הסרט החדש של "סקס" (ונאמרו מילים קשות כגון "בת", "ים", "פרחה", "כמו"*) , מצטרף גם עיתון ה"טיימס" לחגיגה וקוטל את הסטיילינג בסרט החדש. העיתון פרסם את רשימת 25 הסרטים שהכי השפיעו על עולם האופנה, והפלא ופלא - באף אחד מהם הגיבורה לא עונה לשם קארי בראדשו.

הכותבת מציינת גם את העובדה העגומה שכל אאוטפיט בסרטים של סקס אנד דה סיטי צולמו עד מוות עוד לפני שהסרט יצא, ומאבחנת כי בזמן שקארי עוד מצליחה להיראות זוהרת, שלוש הכוכבות האחרות נראות לפי דעתה כמו דראג קווינס (לא נסחפנו?).
אם אתם רוצים לקרוא אילו סרטים כן שינו את עולם פני האופנה, לחצו כאן.

* לכל קוראותיי הבת ימיות - אל תקחו ללב

גאגא לפני גאגא

2010-04-17T22:53:00.008+03:00

קבלו את גאגא לפני גאגא, או כמו שקראו לה אז: סטפאני גרמנוטה. אני והיא חברות טובות אז היא מרשה לי לקרוא לה סטף.

אני זוכרת שקראתי על ליידי גאגא שהיא הופיעה במשך שנים בסצנה הניו יורקית אבל לא פרצה באמת עד שהיא לא צבעה את השיער לבלונד פלטינה. אני לא יודעת אם זה מצער או לא, אבל זאת עובדה- בלונד מעלה אותך לרמה אחרת של גלאם (וגם אם לא נולדת בלונדינית אמיתית - אף אחד לא צריך לדעת). היי, אם זה טוב בשביל מרלין מונרו ומדונה, אין סיבה שזה לא יהיה טוב לסטפאני הקטנה.
תודה לחברתי המחוננת ק' על התמונות!

משהו רקוב במחזור 2007

2010-04-16T23:17:00.010+03:00

אז מי הבנות שנכללות תחת שם הקוד "מחזור 2007"? כל הבנות הכיפיות של פעם: לינדזי, מישה, ניקול ובריטני (שהיום ככל הנראה לא מעניינות אף אחד חוץ מזקנות כמוני). מדהים שחוץ מניקול ריצ'י שאיכשהו הצליחה להחלץ מהגורל הרקוב שחיכה לה (תודה ליאת, באמת הדבקת אותי בשימוש יתר בשורש ר.ק.ב) , כל שאר הבנות נשארו פיטר-פניות שמנסות להמשיך ולזקוף את ראשן בזמן שהילדודס של ערוץ דיסני, אלו שכן זוכרים ללבוש תחתונים ושגם ההורים אוהבים תופסים את מקומן בתור אהובות הקהל.
אז עכשיו גם לינדזי משמינה משעמום:

התמונות באדיבות חברתי היפה והמוכשרת י', שגם שלחה לי את התמונות של התאומה ויויאן עם חורים ועגילים באוזניים. כנראה שאנג'י בחרדות שעכשיו גם זאת תפתח בעיית זהות מינית מוקדמת:

ודרך אגב י', למרות מה שאומרים, היא לא בהיריון שוב. די, יש גבול!!

אז כמה בנות נראה הקיץ לובשות את השמלה הלבנה של קארי?

2010-04-15T12:26:00.003+03:00

קלילה, מושלמת, קיצית, מי לא תרצה את השמלה הלבנה שקארי לובשת בפוסטר של סקס אנד דה סיטי 2? רק 325$ דולר והיא שלכן. בקרוב החיקוי בזארה!

30 ימים של אוליביה פאלרמו

2010-04-10T19:31:00.003+03:00

מזל שיש לי טוקבקיסטים אנונימיים בבלוג, אחרת הקצב שבו הייתי מעלה פוסטים היה הרבה יותר נמוך, תאמינו לי!

בכל מקרה, הנה שיתוף פעולה חביב ביותר של אוליביה פאלרמו ואתר האינטרנט של ווג אנגליה. הקונספט: אוליביה תצלם את עצמה כל יום במהלך חודש אפריל ותסביר מה היא לובשת. אנחנו נרייר בתגובה.
לזכותה של הביץ' הקטנה ייאמר שהיא מנסה לרדת אל העם ובינתיים מציגה אאוטפיטים רכישים לגמרי: הרבה טופשופ, cos ואפילו זארה! רק מה? התיקים. בזה אין הנחות: רק הרמס או מולברי. בכל זאת, יש פה מוניטין שצריך לשמור עליו.

שימו במועדפים את הלינק (כאן) וכנסו אליו כל יום עד סוף החודש.

אז מה, אתם באמת מאמינים שזאת הייתה רק בחירה גרועה של מכנסיים?

2010-04-08T22:27:00.006+03:00

אתם באמת חושבים שזאת הייתה בסך הכל בחירה גרועה של מכנסיים? כי אנונימית חמודה השאירה לי בתגובות לינק לתמונות האלה ממסיבת 11 שנה למגזין "ניילון" (ובדקתי, אלו תמונות חדשות מאתמול בערב), שבהן היא אומנם נראית חולה, אבל בצורה אחרת:

אז מה גזר הדין?

חוץ מזה, אני חייבת להגיד שדי התעמקתי בתמונות מהאירוע הזה, וממש הזלתי דמעה: גם מישה, גם פאריס וגם לינדזי במסיבה אחת! ב"popsugar" לא יכלו לנסח זאת טוב יותר -ממש כאילו השנה היא 2007. אחח... הנוסטלגיה.

ולידיעה שהתקבלה זה עתה: מישה ברטון עדיין שמנה

2010-04-06T22:23:00.005+03:00

זה חייב להיכלל בקטגוריית "בלונדיניות נהנות יותר", לא?

רציתי לכתוב עוד הערה מרושעת לגבי ביטוי צה"לי שהיה יכול להתאים פה, אבל מפאת צניעותו של הבלוג, אנצור את לשוני הפעם.

קבלו את הפינה החדשה בבלוג: בלונדיניות נהנות יותר

2010-04-06T22:16:00.004+03:00

אף אחד לא יכל לנסח זאת טוב יותר: טכנולוגיה שולטטטטתתתת!!!1

ספרים

2010-04-05T16:37:00.010+03:00

לא שהחזקתי ספר אחד לרפואה בחג הזה (ואני בד"כ קוראת די הרבה, פשוט מאז שאני לומדת לג'ימאט אני מרגישה רגשות אשמה עזים בכל רגע פנוי שבו אני עושה משהו שלא קשור לפתירת תרגילים או תיקון משפטים), אבל הנה שני ספרים שלא הייתי מתנגדת לעלעל בהם, בשנייה שיהיה לי זמן. הראשון הוא ספר חובה למעריצות Sex And The City- ממש כמו "מלחמת הכוכבים", עכשיו גם לקארי בראדשו יש פריקוול. קבלו את "The Carrie Diaries": ספר חדש מת קנדיס בושנל שמתאר את עלילותיה של קארי ברדשאו בתור תיכוניסטית, או כפי שמתואר על הספר - "נערה מעיירה קטנה, שיודעת שהיא רוצה יותר".

בינינו, נראה לי שהספר הזה לא היה נכתב לולא הייתה רוצה גב' בושנל להחליף את הריהוט בבית או משהו כזה, אבל הוא נכתב, ויש לו עטיפה ממש יפה, ולכן לא הייתי מתנגדת לעותק. מצד שני, מהי קארי ללא ניו יורק? ללא הנעליים? ללא שארלוט, מירנדה וסמנתה? לפי דעתי - לא הרבה.

הספר השני בו אני חושקת, שייך לז'אנר ה"מדריך ל..." החביב עליי מאוד. רייצ'ל זו המליצה עליו באתר שלה ומבחינתי זו כבר סיבה לרצות אותו. הוא נקרא "Classy: Exceptiona Advice For The Extremely Modern Lady"

קצת על המחבר: דרק בלסברג הוא כיום העורך של האתר style.com ואיש רב פעלים בעולם האופנה (מהאתר שלו גיליתי שהוא אפילו ערך את Influence- ספר האופנה המקושקש של האחיות אולסן) . הספר הוא בעצם מדריך נרחב להכול - החל מסטיילינג ועד מינגלינג, עם המון הומור עצמי באמצע. ממה שקראתי עליו, הוא מועיל ומשעשע והיי, הוא אפילו נמצא ברשימת הקניות של ג'וליה רויטפלד באמאזון! יאללה, ניקח.

יכול להיות שמאיה בוסקילה עלתה על משהו?

2010-03-31T08:09:00.000+03:00

אני מניחה שלא ראיתם (ואני מקנאה בכם על זה), אבל אני ראיתי. הלוואי שהייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור. הלוואי שלא הייתי פותחת את הטלוויזיה באותו רגע, הלוואי שלא הייתי נחשפת לזה. אבל ראיתי. והאמת - שזה גם היה מהפנט בצורה מעוותת.
אני מדברת כמובן על מאיה בוסקילה, עושה קאוור ל-Bad Romance, אבל לא למברשת מול המראה בחדרה כפי שהיה ראוי להיעשות, אלא מול כל עם ישראל, בהפקה שנראתה כאילו נרקחה במוחה הקודח של כלה לחוצה (תסלחו לי, ראיתי הרבה פרקים של "עונת החתונות" לאחרונה). אבל זה נכון! היו שם רקדנים, אקרובטים תלויים מהתקרה ועוד די.ג'יי מקושקש שאומר בקול רובוטי: "let's kick it". אמיתי לגמרי!

אבל מה, יכול להיות שמאיה בוסקילה התחילה טרנד?! כי הנה גם סרטונים של היילי וויליאמס, סולנית "פראמור" וג'ארד ליטו (מעתה אקרא לו מר גאגא) עם ההרכב "30 שניות למאדים" עושים קאברים לבד רומנס בהזדמנויות שונות. דעתי? היילי חמודה , ג'ארד משעמם, אבל מי אני שאשפוט? תראו בעצמכם:

מר גאגא:

אביב נעים

2010-03-29T14:24:00.004+03:00

כל האיורים והצילומים מהאתר המקסים Kris Atomic, שהגעתי אליו דרך Glitter and Cream המקסימה. חג שמח כולם!

הדשא של השכן

2010-03-27T16:21:00.005+03:00

לפני שבוע בערך, קראתי אייטם בעיתון עיצוב על הרהיט הזה של ארמאני קאזה - שידת איפור מתקפלת שיכולה להיסגר לצורת גליל. בזמנו, זה נראה לי אחד הדברים הכי לא יפים שאפשר להכניס לחדר השינה. שידת איפור מתקפלת? למה שמישהי תרצה את זה?

אבל באופן לא מפתיע, אחרי שראיתי ב the selby מישהי שיש לה אותה (או לפחות משהו ממש דומה), היא פתאום נראתה לי כמו משהו שאני ממש לא אתנגד להכניס אליי הביתה! מה, לא?

קנו לעצמכם מתנה לחג

2010-03-21T22:47:00.007+02:00

זהו. אתמול לא התאפקתי. נמאס לי שבכל פעם שאני רואה חולצה חדשה אצל fifi lapin אני חושבת חודשיים אם כדאי לקנות או לא, ועד שאני מחליטה שכן, היא אוזלת מהמלאי. אז הפעם לא חשבתי פעמיים לפני שהזנתי את הויזה שלי ופשוט עשיתי את זה! הרי אם היא בעצמה אומרת שזאת החולצה הכי יפה שיצאה לה...

ומה עוד? את הבושם הזה עדיין לא קניתי כי אני מחכה לקבל תלושים מהעבודה, וכל כך קשה לי לחכות! אני לא רגילה להתנהל בהיגיון כלכלי כשזה נוגע לבשמים בהם אני חושקת כבר יותר מדי זמן.

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אם אני מקבלת תלושים מהעבודה, אני חייבת לממש אותם באותו היום שבו הם נוחתים לידיי. לפרוע אותם בלי רחמים! ואם במקרה הם נמצאים אצלי בארנק יותר משבוע אני מתחילה להרגיש חוסר מנוחה כי אני חושבת על כל הדברים שיכלתי לקנות בהם ומשום מה עדיין לא עשיתי את זה . יש אנשים, כמו המיזנטרופ לדוגמא, שמחזיק תלושים שהוא קיבל עוד בסוכות שנה שעברה. זאת התנהגות מאוד מוזרה בעייני.

**
ועכשיו לעניין החשוב ביותר - ביום שישי הבא, קלבה ואני מכינות מכירה ביתית מושקעת במיוחד, פרטים נוספים בהמשך השבוע...

הופרדו בלידתם

2010-03-15T10:23:00.002+02:00

בשלב מסויים בקריירה שלה, הייתי בטוחה שכריסטינה אגילרה היא זאת שתהפוך ליורשת של בוי ג'ורג'. היא גם ככה נראית כבר כמו דראג. אבל טעיתי, זאת הולכת להיות לינדזי!

הלסביון העליון

2010-03-12T17:30:00.002+02:00

נו, ראיתם את טלפון של ליידי גאגא וביונסה?

עדכון: המיזנטרופ מוסיף שהבמאי של הקליפ, ג'ונאס אקרלנד ביים גם את ray of light, jump ו - music של מדונה
את beautifel של כריסטינה אגילרה וגם את הקליפ הקודם באורך הגלות של גאגא - פפראצי. מלבד לביים דיוות פופ, הבחור הזה ביים גם קליפים לרוקסט, פול מקרטני, איגי פופ, אוזי אוסבורן ועוד כל מיני קליפים של מטאליקה . מעניין.

הטלפון של ליידי גאגא

2010-03-10T15:02:00.000+02:00

חוץ מ- "Bad Romance", השיר שהכי הכי אהבתי מהמיני-אלבום האחרון של ליידי גאגא, הוא את Telephone, בשיתוף ביונסה.

להזכירכם, ל.גאגא גם התארחה באלבום האחרון של ביונסה עם שיר שנקרא Video Phone, אז אל תתבלבלו. כנראה שמדובר בשתי נשים שפשוט לא מאמינות בשיחה פנים מול פנים.
בקיצור, לשיר האהוב הזה עוד אין קליפ, אבל תסמכו על גאגא שהיא כבר תיצור את הבאזז לקראתו: במשך כל השבועות האחרונים "מודלפות" תמונות חדשות מהצילומים, והמעריצים שלה בפייסבוק מזמינים להוסיף לדף שלהם אפליקציה של "הספירה לאחור", שתראה את הזמן שנותר עד להשקת הקליפ של גאגא מחר באחת עשרה וחצי בלילה בחדשות ערוץ E!. אני כבר מתה לראות איך הוא יצא!

ודרך אגב, מה זאת השטות הזאת שצריך להתנדב בשביל לראות את ההופעה של ריהאנה?! ופתאום אני מבוגרת מדי בשביל כרטיס? חוצפה.

אני אוהבת אותך, היידי!

2010-03-10T14:59:00.003+02:00

כשחושבים על זה, חייבים לאהוב כל אדם שמחליט לעבור עשרה ניתוחים פלסטיים ביום אחד. ועוד יותר חייבים לאהוב כאלה שגם יודעים לצחוק על עצמם אחר כך. אז קבלו את היידי מונטג אומרת לא לפלסטיק:

Heidi Montag Says No to Plastic from Heidi Montag

אהבתי

2010-03-04T10:51:00.007+02:00

בעקבות החשיפה בשיקסע, הצהובון 'לייף אנד סטייל' מפרסם את השער ההיסטרי: אנג'לינה מנסה להפוך את שיילו לבן!!

על פי כיתובי השער, ההוכחות ברורות ונחרצות: אנג'י מלבישה ומסרקת אותה כמו בן, את זה רואים. היא קוראת לה ג'ון (??!!). ואבוי, אין לה בכלל girlie things. לאיזה"things" הם מתכוונים בדיוק? לא ברור.

אני מסתכלת על זה וחושבת, מה לא בסדר? למה לא להלביש ילדה בשמלות נחשב לסוג של חטא? על מי או על מה זה מאיים בדיוק? ומה עדיף, שכבר בגיל 3 היא כבר תהייה אובססיבת לשמלות ונעליים ותתחיל לפתח את כל התסביכים האופייניים שדופקים את הדימוי העצמי של כל אישה בוגרת?
בעייני זה דווקא מרענן שאנג'לינה מלמדת את הילדים שלה שהם יכולים ללבוש מה שהם רוצים. עם כמה שאני לא מתה על אנג'לינה, אי אפשר להכחיש את העובדה שהרבה מההחלטות המשפחתיות שלה מערערות את השמרנות האמריקאית: להביא ילדים מחוץ לנישואים, לאמץ ילדים מגזעים שונים וגם להלביש אותם אחרת.
ובכלל, מי יודע אם הבגדים האלה הם לא בקשה שהגיעה משיילו בעצמה? למה לא בעצם? הרי כל משפט שדוגמנית מתחילה משננת הוא "כשהייתי קטנה הייתי טום בוי ובכלל לא ידעתי שאני יפה". לפחות כששיילו תגיד את זה עוד 20 שנה נוכל להאמין לה.

קורע, קורע, קורע

2010-02-28T11:33:00.010+02:00

מה אתם חושבים על אלן דג'נרס בתור השופטת החדשה של אמריקן איידול? משום מה, במטריצה של "הארץ" שמו אותה ב"רע-נמוך", אבל אני דווקא ממש מחבבת אותה!

נו, אבל כנראה שאני במיעוט, כי הנה עוד מישהו שלא מרוצה ממנה: פרז הילטון, ויש לו מועמד הרבה יותר טוב להחליף אותה - הוא !

ברוח סרטון "פאריס הילטון לנשיאות" שעלה באתר המעולה Funny Or Die, גם הוא יצר לעצמו קמפיין בחירות קצר. אז אם יש לכם דקה פנויה (וגם אם לא), אתם חייבים לראות את הסרטון הזה, הוא פשוט ק-ו-ר-ע:

Perez For Idol from Perez Hilton

תודה למי זה נטרופ החתיך

אוליביה פ.

2010-02-28T11:23:00.003+02:00

ה sartorialist תפס את אהובתי, אולביה פאלרמו בשבוע האופנה של לונדון.

תודה למיראלוש שהפנתה את תשומת ליבי לעניין

The LBD

2010-02-25T23:12:00.009+02:00

על פי הרבנית קארי בראדשו, "בשני מקרים בלבד הולם ללבוש את השמלה השחורה הקטנה באור יום. אחד קשור בעזיבת מסיבה מאוחר מדי. השני , קשור בעזיבת המסיבה מוקדם מדי".

בפרק "ארבע נשים ולוויה אחת" , הבנות הולכות ללוייה של מעצב ניו יורקי מבוקש בשם חוויאר שהסתלק לעולמו מוקדם מדי (ואז שארלוט מתחילה עם אלמן בבית הקברות). לא יכולתי להפסיק לחשוב על הפרק הזה כשראיתי את התמונות מהלוויה של אלכסנדר מקווין:

ממש לפני שהן יוצאות מהבית, קארי מעלה את השאלה:

התשובה הנכונה, על פי סמנתה, היא כמובן: חוצפה לא ללבוש.

איזו תמונה נפלאה

2010-02-22T15:50:00.001+02:00

אשלי אולסן בסנדוויץ' אופנתי בין הגוסיפ בויז אד ווסטוויק ופן בדגלי, בתצוגת האופנה של טומי הילפיגר בסוף השבוע שעבר. יאם.

בר רפאלי מעלימה מיסים?! חייבים לאהוב את זה.

2010-02-15T13:29:00.003+02:00

כריסטיאן דיור, איזה בזבוז

2010-02-15T10:51:00.005+02:00

תראו מה זה, למוריסי יצא אוסף בי-סייד כבר לפני כמה חודשים טובים,ויש שם שיר בשם כריסטיאן דיור על.... נכון. המילים ממש מדברות אליו ולא עליו. בקיצור, מעניין.

Christian Dior
You wasted your life
On aroma and clothes
Fabric and dyes
Christian Dior
You wasted your life
On grandeur and style
And making the poor rich smile

You could have run wild
On the backstreets of Lyon or Marseille
Reckless and legless and stoned
Impregnating women
Or kissing mad street boys from Napoli
Who couldn't even write their own name

Christian Dior
You wasted your life
Sensually stroking the weaves of a sleeve

You could have run wild
On the backstreets of Lyon or Marseille
Reckless and legless and stoned
Impregnating women
Or kissing mad street boys from Napoli
Who couldn't even spell the wrong name

Christian Dior
Christian Dior

When you look at me
Failure is all that you see
I discipline my days just like
Christian Dior

I could've run loudly and proudly
All forcible entry
And morally bankrupt
And never non-violent
And drawn to what scares me
And scared of what bores me
Years alone will never be returned

Christian Dior

Lionise maverick
Design if you can
The way to just be a man
To just be a man

Christian Dior
Christian Dior
Christian Dior
Christian Dior

ותודה, כמו תמיד, למיזנטרופ שלי

מוצ"ש מטופש

2010-02-13T23:28:00.009+02:00

ביום חמישי הוזמנתי לארוחת ערב, והתנדבתי להכין סלט. האמת היא שהסכמתי לעשות את זה כי היה לי בראש משהו מאוד מסויים שרציתי להכין, אבל מהר מאוד הבנתי שהשאיפות שלי כנראה גבוהות מדיי. הסלט שרציתי להכין היה סלט ויטנאמי שאת המתכון שלו ראיתי באתר המוקדש לכל מי שחש את עצמו לפעמים מרתה סטיוארט בהתהוות - GOOP של גווינית פאלטרו:

אני פשוט מתה על איך שהיא נראית כל כך מסורבלת ומגושמת בזמן שהיא מנסה לשחק אותה סחבקית עם השף הפרטי שלה: 'הו, אתה מכיר אותי....' (למרות שלפי דעתי יש בתוכה שרה נתניהו קטנה שרק מחכה לצאת החוצה). בסופו של דבר, המרתי את המתכון הזה במתכון לסלט קינואה עם חמוציות - שאף אחד לא נגע בו!

(הערה לעצמי: בפעם הבאה, פשוט התנדבי להביא את הלחם).
בכל שאר הזמן - או שאני לומדת לג'ימאט או שאני אכולת רגשות אשמה על כך שאני לא לומדת מספיק לג'ימאט. מזל שגם בזמנים קשים, יש לי חברות טובות כמו י', שהיום בבוקר פתחתי את תיבת המייל שלי וגיליתי שם מייל ממנה בזו הלשון (לא נגעתי):

הנושא: ליידי גאגא
"אהבתי את הלוק אבל נראה שהליידי זקוקה באופן דחוף לעשות הלבנת שיניים, הפה שלה ממש מאפרה".

במשפט אחד היא גם שמחה אותי וגם סיכמה את כל מה שאפשר להגיד על התמונה הזאת. י', אני אוהבת אותך!!!

הבטחות

2010-02-04T17:08:00.002+02:00

אם יש שני דברים שחביבים במיוחד על עורכי מגזינים הלוא הם: 1. סיכומי... (קריירה/שנה/עשור/השלם את החסר) ו-2. סימון ה...(מסעדות/שחקנים/דוגמניות/חנויות/ השלם את החסר) הכי מבטיחים. מדובר בפילרים נהדרים שתמיד אפשר להרים במקרים של מצוקת חומרים, תמיד אפשר למרוח על פני כמה שיותר עמודים, ולפחות במקרה השני - אם ההבטחות גם באמת מתממשות, הרי שתמיד גם אפשר לקחת קרדיט על ההצלחה.
למגזין "ואניטי פייר" יש מסורת לסמן כל שנה את דור השחקנים החדש והמבטיח של הוליווד. המגזין ספג הרבה ביקורת על כך שהוא קובע כי הדור הבא של הוליווד ממשיך את ההגמוניה של נשים רזות ולבנות, והצילומים של אנני ליבוביץ' הואשמו בלא פחות מגזענות:

לפי דעתי, הפאדיחה האמיתית שהיא שקירסטין סטיוארט ואמנדה סייפריד ("ילדות רעות" ו"מאמא מיה") הופיעו גם על השער של שנה שעברה:

מוקדש למשפחת דיאמונד המורחבת: נים, דימה ודבי

2010-02-04T17:00:00.003+02:00

אני מאוד אוהבת עכשיו את Marina And The Diamonds , או כמו שאני אכנה מעכשיו בחיבה רשת ג"ימלית: "מרינה והיהלומים" (דרך אגב, ממתי מרינה נהפך משם של רוסייה מבוגרת לשם של איט-גירל לוהטת?).
אני חושבת שההגדרה שקראתי עליה: "שילוב בין קייט נאש לקייט בוש", היא הכי מדוייקת.

כפרה על קייט מוס

2010-01-29T18:13:00.004+02:00

אימא'לה. התחלתי השבוע קורס GMAT ולמרות שהשיעור הראשון היה הרבה פחות מאיים ממה שתיארתי לעצמי, אני עדיין בשלב הדחקת העובדה שאני אמורה ללמוד גם בבית ולפתור תרגילים בכל רגע פנוי שיש. הבעיה עם המבחן הזה היא שעושים אותו על מחשב, ולכן גם את כל התרגילים אמורים לפתור בלומדה על המחשב, וכשאני מנסה ומתיישבת מול הלפטופ שלי... נו, אני מיד מתחליה לגלוש את מחוזות אחרים.
כמו למשל אל מלון הריץ בפריז, שם קייט מוס השיקה אתמול את קו תיקי היד שלה בשיתוף המותג Longchamp. התיקים נראים מהממים, מותר לי לחלום על אחד? מתנה אחרי שאני אקבל 49 בחלק הכמותי? פחחחח.

הסרטון ממסיבת ההשקה. קצת מצחיק:

לינק ליום שבת: ג'יי.די סאלינג'ר מת, , ולורן קונרד ממליצה על רשימת הקריאה שלה.

הייתכן?

2010-01-24T09:14:00.002+02:00

יום אחרי שכתבתי על שיילו... מצד שני, החוק שלי אומר שאם זה לא מופיע ב'פיפל' - זה לא אמיתי. נחכה ונראה.

* עדכון: עכשיו ב'פיפל' כתבו שהשמועות לא נכונות, אבל המיזנטרופ אומר שאם הם טורחים להכחיש, סימן שהם באמת נפרדים.

baby chic

2010-01-22T18:22:00.001+02:00

בניגוד לסורי וזהרה, המיני-פרחולות-לעתיד שנהנות לדפוק שמלה ועקבים בכל הזדמנות, שיילו מתלהבת בעיקר מכובעים, חליפות ועניבות. קולית, לא?

חוץ מזה, זוכרים שכתבתי על הלאק בגוון אפור צ'ינצ'ילי של אסי שיש לי? אז אתמול עשו על זה אייטם ב-who what wear:

אני כל כך שמחה שהיה לי אותו קודם (דרך אגב, לא הצלחתי להבין מה לילי אלן מחזיקה שם ביד? גרביים? של שאנל?)
שוב תודה ענקית לחברתי הטובה י', שמהממת היא מילה לא מספיק טובה בשביל לתאר אותה

שיקסע ממליצה: מתנה נפלאה לכל בלוגרית אופנה

2010-01-18T22:00:00.003+02:00

טוב, ניסיתי לכתוב כותרת בחרוזים, אבל אני מניחה שלהבא אשמור את הניסיונות שלי לעצמי. בכל מקרה, היום חברתי י' שלחה לי לינק למשחק החמוד הזה, שהוא כל כך גאוני בפשטות שלו עד שאני לא מבינה איך לא חשבו על זה קודם - משחק זיכרון של אופנת רחוב!

זה נראה מסוג הדברים שגם אם בקושי פותחים ומשחקים בו, נראה אחר כך ממש טוב על המדף!

לידיעת החופפים

2010-01-17T17:13:00.001+02:00

אחרי הפוסט על הפקעת המושלמת, התחלתי לחשוב על חפיפות שיער אקראיות. זה הזכיר לי שלפני כמה שנים הייתי בארצות הברית וראיתי שם שמפו מאוד חמוד שנקרא "sunday shampoo" של bumble and bumble. מה זה אומר? שזה שמפו מיוחד שמיועד לאנשים שחופפים רק פעם בכמה ימים (כמו פריזאיות עדינות עם פקעות), או לחילופין, אנשים (כלומר, בנים) ששמים המון חומרים בשיער שלהם ואחר כך צריכים משהו ממש יעיל שישטוף את הכל.

אני הכי אהבתי את הסלוגן שלו, שמפו של יום ראשון - gives you a brighter and fresh mondays. חמוד!

האמת היא שהוא לא זול, המחיר שלו הוא 25 דולר, אבל אם אתם גם ככה לא חופפים בתדירות גבוהה, לפחות תשקיעו במשהו איכותי! דרך אגב, אפשר להזמין אותו לארץ גם דרך האתר החביב עליי, StrawberryNET.com שאני באופן אישי אוהבת להזמין ממנו כל הזמן, במיוחד בגלל שאין דמי משלוח, ומה שאתם רואים זה מה שאתם משלמים (ואם זאת לא קנייה ראשונה אז לפעמים אפילו פחות).

מאנצ'יז

2010-01-13T13:32:00.003+02:00

במטותא מכם, חיסכו לי את התגובות המתחסדות. בעייני, אין עוד הרבה הנאות כמו לראות את מישה מתנפחת, תודו שגם לכם...

הפקעת המושלמת

2010-01-11T22:25:00.021+02:00

אז כן , חזרתי מלונדון ונהניתי מאוד למרות ש: א', טסתי באיזי-ג'ט ולא, אין מקום לרגליים. ב', הייתה סופת שלגים, שדה התעופה היה סגור וכמעט נחתתי באמסטרדם ו-ג', אחרי שכבר נחתתי, הטמפרטורה הייתה מינוס עשר בלילה ומינוס 4 ביום, כך שכמעט ולא הוצאתי את חוטמי מהבית. אבל כמו שכתבתי, נהניתי כי הייתי עם אנשים שאני אוהבת מאוד, ובתכל'ס זה מה שהכי חשוב...

תמיד כשאני חוזרת מביקור מאירופה, אני מחליטה שאני צריכה לאמץ לעצמי כמה גינונים אירופאיים, ומיד. כי אם אני לא גרה שם באמת, לפחות אחיה לי באילוז' ואקל לעצמי את החיים. אז יש כמה דברים שאני רוצה לאמץ לעצמי. למשל, בעלה של אחותי הוא צרפתי, ובשבילו אין דבר זכה ארוחת ערב בלי יין, פשוט לא ייתכן. זה הרגל שמוצא חן בעייני מאוד.
ואם כבר מדברים על צרפת וצרפתים, שימו לב לזה. בית איב סאן לורן מגבה את השקת הבושם החדש, PARISIENNE, בקמפיין אינטרנטי נחמד מאוד, שמתלווה לקמפיין הרגיל. הרעיון הוא לפזר ברשת שלל עצות שיעזרו לך להתנהג ולהרגיש כמו פריזאית אמיתית, לצד בלוגים, תמונות ויומני מסע של בלוגרים ואמנים שמייצגים את הרוח הפריזאית, גם אם הם לא גרים שם . אני אהבתי את המדריך שמסביר איך ליצור את הפקעת המושלמת, האלגנטית אך-עם-זאת-מרושלת:

האמת היא שהמון פעמים ניסיתי לעשות לעצמי פקעת מתוחכמת שכזאת ולא הצלחתי, והבנתי למה ברגע שהתחלתי לקרוא וגיליתי שהכלל הראשון הוא: "גרמי לשיער שלך להיות מלוכלך, אל תחפפי שבוע". סליחה, אבל אייייוווווו!!!
נו טוב, אני מניחה שבינתיים אסתפק בפרסומת עם קייט (עוד לא פריזאית), שמאוד אהבתי אותה (גם) בגלל המוזיקה, שלוקחת את הצלילים הראשונים מ"I feel you" של דפש מוד ועושה מהם משהו חדש:

25 ציוצי הטוויטר הגרועים ביותר בהחלט של שנת 2009

2010-01-05T14:53:00.008+02:00

האתר celebuzz דירג את 25 ה"טוויטפיקס" - ציוצי תמונה, הגרועים ביותר של שנת 2009, האמת היא שיש שם כמה זבלה אמיתי, כמו התמונה של קים קרדשיאן למעלה (מקום 25), ויש עוד!

מקום 18:

פאריס הילטון, מקום 17. הטקסט שהתלווה לתמונה היה: "big bear hug!"

מקום 10, דמי ואשטון במשחק מקדים ביזארי במיוחד:

חסכתי מכם את הדברים הקשים במיוחד לצפייה... אני טסה היום ללונדון אז אשאיר אתכם עם זה, אבל אני מאיימת שאני לא סיימתי עם סיכומי העשור שלי! כל מה שאני צריכה זה קצת זמן...

בנים עם תיקים

2009-12-29T11:45:00.004+02:00

זה לא שיש כאן כריסמס, או שאי פעם לקחתי לעצמי חופשת כריסמס, שלא לדבר על חופשת סקי בכריסמס. אבל ידוע שאצל רוב הגויים נהוג לחגוג את החג באווירה מושלגת משהו, חוץ מאצל הבנים שמעדיפים לחכות לסנטה בזמן שהם עובדים על השיזוף בסיינט בארת'. אז קבלו את מארק ג'ייקובס עם חברו (ארוסו?) לורנזו שבשבילם תיק לים הוא בירקין ומגבת חוף היא צעיף ויטון.